¹

“קְחוּ תֵבֵל וּמְלֹאָהּ!” קָרָא יָהּ מִשָּׁמָיִם,

אֶל בְּנֵי אָדָם בָּרִאשׁוֹן לִימוֹת הַשָּׁנָה

"לָקַחַת אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו שִׁלְחוּ יָדָיִם!

כִּי לָכֶם כָּל הָאָרֶץ נָתַתִּי לְמָנָה."

וַיִגְּשׁוּ חִישׁ כֹּל-אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ רוּחַ וּנְשָׁמָה

וַיָבוֹאוּ מַהֵר זָקֵן גַם נָעַר;

הָאִכָּר שָׁלַח יָדוֹ אֶל יְבוּל הָאֲדָמָה

וְרֹבֶה קַשָּׁת אֶל חַיְתוֹ הַיָעַר.

אֶל רֵחַיִם וָרֶכֶב טוֹחֲנִים וָאֹפִים,

עֹשֵׂי שֶׂכֶר אֶל אַגְּמֵי מָיִם;

אֶל עֲשַׂבִּים וְסַמִּים רֹקְחִים וְרֹפְאִים,

וּמוֹרִים בַּחִצִּים אֶל בַּעֲלֵי כְנָפָיִם.

וְכַאֲשֶׁר אִישׁ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָנָה,

שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ וּבְיָדוֹ הַמָּנָה;

נָגַשׁ הֶחָכָם וַיֶּחְרַד בִּרְאוֹתוֹ,

כִּי לֻקַּח הַכֹּל וַיֵּבְךָּ בַּחֲמָתוֹ:

"הָאָנֹכִי לְבַדִּי כֹּה אֶשָּׁכֵחַ?

אָנֹכִי, אֹהַבְךָ בְּכָל עֹז וָכֹחַ?"

כָּכָה הִשְׁמִיעַ תַּאֲנִיָה וַאֲנִיָה

וַיִפֹּל עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי כֵס יָהּ.

וַיַּעַן אֱלֹהִים: אִם כֹּה לְךָ בָחַרְתָּ,

וּבְאֶרֶץ הַחִזָּיוֹן עַד עַתָּה אֵחַרְתָּ,

אַל תִּזְעַק אֵלַי כִּי פָרַצְתִּי בְךָ פָּרֶץ.

אֵיפֹה הָיִיתָ בְּחָלְקִי אָרֶץ?

"עֵינַי, שַׁדַּי! בִּקְּרוּ הֵיכָלֶךָ

וּלְקוֹל שָׁמֶיךָ אֹזֶן הִטֵיתִי.

סְלַח! אֵל עֶלְיוֹן! כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ,

פֹּה בָאָרֶץ טוֹבָה נָשִׁיתִי."

אַךְ מַה-לַעֲשׂוֹת וְהָאָרֶץ נֶחְלָקָה,

וּמַה-יִסְכָּן-לְךָ גֶבֶר! בֶּכִי וּזְעָקָה?

עוֹד לִי בְרָכָה אַל נָא תִּפְרֹשׂ כַּפָּיִם,

שְׁעָרִים לְךָ אֶפְתַּח, כִּי תֹאבֶה בֹּא שָׁמָיִם.