¹

(האיש)

עַל דִּבְרַת שְׁלֹמֹה לִבִּי שַׂמְתִּי,

וּמִצּוּף דְבָרָיו טָעֹם טָעַמְתִּי;

כִּי הַנָּשִׁים רָעוֹת הֵנָּה יָחַד.

וּמִדֵּי אֶרְאֵךְ אִשְׁתִּי לִבִּי מָלֵא פָחַד.

וְעַל שִׁבְתֵּךְ אִתִּי בְנָוֶה,

לִבִּי עָלַי דָּוֶה.

לוּ מִגֶשֶׁת אֵלַיִךְ עֲצֹר כֹּחַ יָכֹלְתִּי

כִּי עַתָּה בְּרִשְׁתֵּךְ לֹא נָפָלְתִּי.

כִּי אָשִׁית עַיִן עַל כָּל הָרָעָה,

אֵדַע כִּי מִמְּקוֹר אִשָּׁה יָצָאָה.

מִי מִבִּלְעָדָהּ הֵבִיא מָוֶת בְּחַלוֹנֵינוּ.

הַנָּחָשׁ הַהוּא – אֵיךְ נִשָׂאֵהוּ בְּחֵיקֵנוּ!

זֹאת אֶזְכְּרָה וּבְעַצְמוֹתַי רֶצַח,

כִּי שֵׁם תִּפְאֶרֶת אָדַם לְמַעֲנָהּ בָּחָרוּ;

וּמַדוּעַ לֹא לְדֵרָאוֹן נֶצַח

בְּשֵׁם חֶרְפַּת אָדָם אֹתוֹ הֵמִירוּ.

בְּסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ רְאִי! זֶה מָצָאתִי:

כָּל רָע וְכָל נֶגַע בְּפֶלֶס נְקֵבָה.

לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת כָּאֵלֶּה חָזִיתִי:

כְּמוֹ שְׂאֵת וְסַפַּחַת גַּם שִׂנְאָה וָאֵיבָה;

גַם חֶרְפָּה גַּם כְּלִמָּה שְׁתֵּיהֶן נָשִׁים.

וְכָבוֹד וִיקָר כֻּלָּם אֲנָשִׁים.

(האשה)

עַד כֹּה בְּמִלִּים עָצַרְתִּי,

וְאַחַת לְאַחַת אַמְרֵי פִיךָ סָפַרְתִּי:

כִּי בַחֲרוֹנְךָ אֹתָנוּ לְאַל תָּשִׂים,

מִמְּךָ יָצָא הַקֶּצֶף עַל כָּל הַנָּשִׁים.

גַּם בְּתִפְאַרְתֵּנוּ עֵינְךָ צָרָה,

וְעַל שְׁמֵנוּ מֵעוֹלָם אַפְּךָ חָרָה;

וְעַד כֹּה סָבַלְתִּי וְלֹא עָנִיתִי,

וּלְזַעַם לְשׁוֹנְךָ אֹזֶן הִטֵיתִי.

אוּלָם פֶּן תֹּאמַר מִפָּנֶיךָ יָרֵאתִי

כִּי לִדְבָרֶךָ עַד כֹּה הֶחֱשֵׁיתִי:

לָכֵן בְּדַעַת אֶעֶנְךָ וּבְטוּב טָעַם,

אַךְ לֹא כָמֹךָ אֶמָלֵא זָעַם.

אִם אָמְנָם כָּכָה נְקַלֹּתִי בְּעֵינֶיךָ,

כְּשַׁלֶּטֶת בְּגָאוֹן אֶעֱמֹד לְפָנֶיךָ.

אַתָּה תַעֲבֹד בְּשָׂדֶה, בְּכֶרֶם וָזַיִת,

וְאָנֹכִי – כְּתִפְאֶרֶת אָדָם, אֵשֶׁב בָּיִת.

וְעַתָּה יַד עַל פֶּה לֹא תָשׁוּב לְבַזוֹתִי,

כַּתַּר-לִי זְעֵיר, וְאַתָּה תִּשָּׂא אֶת חֶרְפָּתִי.

בְּפֶלֶס נְקֵבָה מָצָאתָ כָּל דָבָר בְּלִיָעַל,

וְכָבוֹד וִיקָר עָשִׂיתָ לְבָעַל;

חֲבִי כִמְעַט רָגַע,

וּבִשִׁמְךָ יִקָּרֵא כָּל רָע וְכָל נָגַע.

תַּחַת כָּבוֹד שׂוּם קִיקָלוֹן,

וְתִפְאֶרֶת תַּחַת בּוּשָׁה.

הֲלֹא אֲנָשִׁים הֵמָה בּוּז וְקָלוֹן?

וְתִפְאָרָה, הֲלֹא הִיא אִשָּׁה? –

אִם לִי לְחֶרְפָּה מָצָאתָ מַצָּה וּמְרִיבָה,

הֲלֹא בִּי יָכְתָּרוּ צְדָקָה וְאַהֲבָה.

אֶת אֲשֶׁר אֶשְׁאָלְךָ, הַגֶּד-נָא חִישׁ!

מַדּוּעַ הִסְתַּרְתָּ מָדוֹן? וְהוּא לֹא אִישׁ?

מַה-מַּר מִמָוֶת, מָה רַע כָּמֹהוּ,

שִׁמְךָ נִקְרָא עָלָיו, זָכָר הִנֵּהוּ!

וְהַמַּשְׁחִית הָרַע הוּא הָרָעַל,

גַּם הוּא יְכֻנֶה בְּשֵׁם בָּעַל.

(האיש)

כֵּן, בְּרֹב עִנְיָן בָּא הַחֲלוֹם!

הַגִּידִי הֹמִיָה! אֵיךְ לֹא זָכַרְתְּ

כִּי בִי נָשְׁקוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם,

אֲשֶׁר בְּמַצָּה וּמְרִיבָה אַתְּ הֵפַרְתְּ?

(האשה)

אַךְ לִי עֵצָה וּגְבוּרָה, חָכְמָה וּתְבוּנָה,

אַף עֲבֹדַת אֱלֹהִים תְּפִלָּה וְרִנָּה.

וְאַתָּה שָׁדוּד! לְךָ חָמָס וְרִיב וָנָגַע,

בְאָהָלְךָ יָגוּר עָוֶל, כָּל מִכְשׁוֹל וָפָגַע;

תְּיַסְרָךְ רָעָתָךְ! כִּי גַם מוֹרָא וָפָחַד

אֲנָשִׁים הֵמָּה יָחַד.

(האיש)

בֹּגֵדָה! תִּבְעַר בָּךְ לְהָבָה,

כִּי גַם הִיא כָמֹךְ נְקֵבָה.

(האשה)

יָבֹא עָלֶיךָ אֵיד וָשָׁבֶר!

הֵן גַם הוּא כָמֹךָ גָבֶר.

(האיש)

מַהֵר אַכֵּךְ מַכָּה בִלְתִּי סָרָה,

כִּי גַם מַכָּה הִיא כָמֹךְ אִשָׁה אֲרוּרָה,

(האשה)

אַל נָא אִישִׁי, אָן יוֹבִילְךָ זַעֲמֶךָ.

הֵן לֹא לָרִיב יָצָאתִי עִמֶּךָ;

כִּי אַךְ לַעֲנוֹתְךָ בְצֶדֶק וּמֵישָׁרִים

וַתָּרָם אֶת יָדְךָ כְאַחַד הַנְּעָרִים

(האיש)

כַּפְּרִי אִשְׁתִּי, כִּי מְאֹד חָרָה אַפִּי.

וְלוּ יֵשׁ מַטָּה בְּכַפִּי

כִּי עַתָּה הִכִּיתִיךְ פַּעֲמָיִם

(האשה)

הָהּ לִבִּי הוֹלֶם פָּעַם,

רְאֵה, כִּי גַם חָרוֹן וָזָעַם

אֲנָשִׁים הֵמָה! כִּי יִשָׁקְלוּ בְמֹאזְנָיִם.

(האיש)

צָדַקְתְּ, אֶעֱנֵךְ, אִשְׁתִּי הָאֲהוּבָה!

רְאִי! כִּי גַם שַׁלְוָה כָמֹךְ נְקֵבָה.

אוֹדֶה הַפַּעַם עֲלֵי חַטָּאתִי וַעֲוֹנִי,

כִּי גַם חֵטְא וְאָשָׁם אֲנָשִׁים כָּמֹנִי

(האשה)

אָכֵן אֶסְלַח לְךָ, כִּי לִי הַמְּחִילָה,

וּלְנֶצַח אֹהַבְךָ אִישׁ נָבָר.

אַל עוֹד נָרִיב אַךְ נָגִילָה,

כִּי גַם גִּיל כָּמֹךָ גָבֶר