עַל שְׂדֵה הַקְּבָרִים1
כֻּלָּם הֹזִים שְׁנַת מָוֶת,
חָפְשִׁי מִיָּגוֹן וּרְעוּת רוּחַ;
פֹּה בָעֲרָבָה, בְּגֵיְא צַלְמָוֶת,
אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ יִשְׁכַּב יָנוּחַ.
רְאֵה בְמַרְאֶה אֵלֶה הַגַּלִּים,
גֶבֶר יָהִיר! בָּמוֹ הַבִּיטָה;
פֹּה יִשְׁכְּבוּ כַּשָׂרִים כַּדַּלִּים,
וּכְאֶחָד מֵהֶם תִּהְיֶה גַּם אָתָּה.
שִׂים עֵינֶיךָ עַל אֵלֶּה הָעֲצָמוֹת,
בְּרִגְבֵי עָפָר יְדֻבָּקוּ;
לְפָנִים חָיוּ עֲלֵי אֲדָמוֹת,
שָׁמְנוּ, עָשְׁתוּ, שִׁבְעָתַים זֻקָּקוּ.
עִתִּים יַחֲלֹפוּ יָמִים יַגִיעוּ
וְגַם אַתָּה תִשְׁכֹּן בִּמְעוֹנָם:
עֵת מַלְאֲכֵי מָוֶת יָרִיעוּ,
וְנָגְפוּ אֹתְךָ בְּשֶׁצֶף חֲרוֹנָם.
פֹּה בִּמְקוֹם אֹפֶל שָׂרִים חָדֵלוּ,
לֹא יִגְבַּהּ לֵב גִבּוֹר מִיַּיִן מִתְרוֹנֵן.
רוֹזְנִים מִדַּלִּים לֹא יִבָּדֵלוּ,
וְרִמָּה עִם עָרִיצִים כִּסְאָהּ תְּכוֹנֵן.
עָשִׁיר וָרָשׁ פֹּה מָצְאוּ קָבֶר,
פֹּה יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹּחַ;
לֹא יֵדְעוּ עוֹד שֹׁד וָשָׁבֶר,
תַּחַת מִכְסֵה חָרוּל וְחוֹחַ.
גִּבּוֹר בָּאָרֶץ, לִכְבּוֹשׁ מְלֹא תֵבֵל,
בְּחַרְבּוֹ הַשְּׁלוּפָה, עָמַל וְיָגַע;
וְזֶרֶת אָדְמָה לוֹ נָפְלָה חֶבֶל,
וּמַאֲכָל לְרִמָּה הָיָה כְּרָגַע.
מַה-גָּבְהוּ עֵינֵי גִּבּוֹר מִלְחָמָה,
מָה-רָם לְבַב חָכָם וְנָבוֹן.
וְאוּלָם פֹּה בְּאֶרֶץ שְׁמָמָה,
עֲלֵיהֶם יְכַסֶּה עֵץ רִקָבוֹן.
הוֹן וְעשֶׁר וְכָל שַׁעֲשׁוּעִים.
כָּל כְּלִי חֶמְדָּה וּסְגֻלַת מְלָכִים;
הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים,
נֶעֱזָבִים בְּמוֹתָם בְּחוּצוֹת מֻשְׁלָכִים.
אַךְ גַּל וּמַצֵּבָה יַעֲדוּ קִבְרֵיהֶם,
(וְגַם הֵם יֶאְפְסוּ בְרֹב יָמִים •)
הֵם יְכַסּוּ נִבְלַת פִּגְרֵיהֶם,
תַּחְתָּם שָׁחֲחוּ גְּבוֹהִים וְרָמִים.
עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת! הֵרָגְעוּ בְּשָׁלוֹם!
לְפָנִים אֲבָרִים הֲיִיתֶם לְגָבֶר;
עַתָּה יְמֵיכֶם עָפוּ כַּחֲלוֹם,
אַשְׁרֵיכֶם לֹא תִירְאוּ עוֹד מִשׁוֹד וַשָׁבֶר.
לְעֵת נַפְשִׁי תַעֲלָה אֵבֶר
וּמִקֶרֶב גְוִיָתִי תִּפְרַח פָּרֹחַ;
תְּנוּ נָא לִי אֲחֻזַת קֶבֶר
וּבְקִרְבְּכֶם אֶמְצָא לִי מָנוֹחַ.
-
נאך דעס דייטשען איבערזעצט ↩