¹

(עכאָ אונד דער וואנדערער)

(נוסע) אַתְּ שֹׁכֶנֶת בֵּין הָרִים גְבֹהִים

בֵּין צִלְלֵי עֲצֵי יַעַר שׂרֶרֶת

בַּת-קוֹל! מִפִּי בְּנוֹת אֱלֹהִים

אֶל בְּנֵי אָדָם מְדַבֶּרֶת,

הַגִּידִי לִי אֵפוֹא! אִם נִחוּמַיִךְ נִכְמָרוּ

עַד אָן עֲצָמַי כְּמוֹקֵד יֵחָרוּ?

מָה אֶבְחֲרָה, לְמַעַן לֹא עַד אֶרֶץ צַלְמָוֶת

אֶדַדֶּה בְאַהֲבָתִי כִּי עַזָּה כַּמָּוֶת.

(בת קול) מָוֶת.

(נוסע) מַה? – לֹא אֲיַחֵל כִּי יִיטַב חֶבְלֵי

בְּטֶרֶם יַגִיעוּ יְמֵי שֵׂיבָתִי?

וְכֵן יִתַּמּוּ יְמֵי חַיֵּי הֶבְלִי

וְלֹא אֶשְׁתֶּה לִרְוָיָה כּוֹס נֶחָמָתִי?

עֲבָדֶיךָ, שְׂתוּם עַיִן![¹⁴] זֶה גְמוּלָם?

וְכַחֵלֶק הַזֶּה יִקְחוּ כֻלָּם?

(בת קול) כֻּלָּם.

(נוסע) אוּלָם אָנוּסָה מֶרְחֲקֵי אָפְסָיִם,

אֶל אִיִים רְחוֹקִים אֶל הָרִים גַּבְנוּנִים;

שָׁמָה לֹא יַגִיעַ בַּעַל הַכְּנָפַיִם²

תּוֹךְ לִבִּי לֹא יוֹרֶה חִצָּיו הַשְּׁנוּנִים.

אָז מִדַּעַת לֹא אֶהְיֶה עוֹד נִבְעָר,

וְלִרְאוֹת אֲהוּבָתִי לִבִּי לֹא יִבְעָר.

(בת קול) יִבְעָר.

(נוסע) מְרִירוּת נַפְשִׁי וִיגוֹן לְבָבִי

יוֹם יוֹם יִמְעֲטוּ עַד אֵין חֵקֶר.

כִּרְחוֹק מִנֶּגֶד עֵינַי מַכְאוֹבִי;

וְלֹא אוֹסִיף הִתְאוֹנֵן עַל שָׁוְא וָשֶׁקֶר.

(בת קול) שֶׁקֶר.

(נוסע) פַּלָצוּת וּבְעָתָה יֹאחֲזוּנִי הַפָּעַם,

כִּי שֶׁקֶר דְבָרַי אָמֹר תֹּאמַר?

וְעַד מוֹתִי כֹּה אֶמָלֵא זָעַם

כֹּה גוֹרָל הָאַהֲבָה רַע וָמַר?

(בת קול) מַר.

(נוסע) אָכֵן זֹאת יָעַצְתִּי לְהָסִיר יְגוֹנִי,

כִּי אַרְבֶּה לִי עֹנֶג עֵדֶן וָנָחַת;

וּבְאֵלֶּה אֶנָּחֵם מֵעִצְבוֹנִי

וָאַצִיל נַפְשִׁי מֵרֶדֶת שָׁחַת.

אַט אֹזֶן אֵל זִמְרָה אֶל כִּנּוֹר וָנֶבֶל

אֶשְׁכַּח אֲהוּבָתִי, וְנַפְשִׁי לֹא תֶאֱבַל.

(בת קול) תֶּאֱבַל.

(נוסע) אוֹי לִי אֲמֵלָל! כִּי כָבֵד עָלַי אֵידִי,

הַשְׁלִיכוֹ מֵעָלַי לֹא אוּכַל בְּעוֹדִי,

וְשֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר אֹתִי יִרְדֹּפוּ.

לוּ לֹא נֻפְחָה בְּקִרְבִּי נִשְׁמָתִי,

וּכְאַחַד הָעֵצִים לוּ הָיֹה הָיִיתִי,

מִסֹּעָהּ וָסַעַר עָלָיו נִדֹּפוּ.

אוֹ לוּ הֵד הָרִים! עִמְּךָ גַם יַחַד

מְרַחֵף הָיִיתִי, וּבְלִי כָזָב וָכַחַד

עָנִיתִי, לִמְדַבֵּר בִּשְׁפֵלָה וּבְיָעַר;

עָנִיתִי לְאֹהֵב צֹלֵחַ בְּאַהֲבָתוֹ

כִּי יָשִׁיר שָׂמֵחַ שִׁיר הַצְלָחָתוֹ

וְרָחַק מִמֶנוּ כָּל יָגוֹן וָצַעַר,

בְּצֵל אַהֲבָתוֹ נָפְשׁוֹ חָסָיָה

וּבְשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם לֹא יֶאְנַח עוֹד אוֹיָה.

(בת קול) אוֹיָה.