אֶל הַמְּשׁוֹרֵר ב…

כְּעַל רֹאשׁ גִּבּוֹר קְרָב

בְּשׁוּבוֹ מִלָּחֶם וְיָדָיו לוֹ רָב

כֵּן גַּם עַל רֹאשְׁךָ שָׂמוּ הַנֶזֶר¹

כִּי כָמֹךָ אֵין גִּבּוֹר בָּאָרֶץ,

בְּלִבּוֹת בְּנֵי אָדָם תִּפְרוֹץ פָּרֶץ;

אֶל לֵב אֶבֶן תְּצַו, וְיִהְיֶה לְאֶבֶן הָעֶזֶר.

כְּאִישׁ צָבָא גַּם אַתָּה תִּלְחוֹם מִלְחֶמֶת,

בְּעַד אַרְצוֹ הוּא, אַךְ אַתָּה בְּעַד הָאֱמֶת,

קַנָּא אַתָּה כְּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר.

בְּרֹמַח קִנֵּא הוּא לֵאלֹהָיו וְעַמוֹ,

וּבִלְשׁוֹנְךָ תִנְקוֹם נִקְמַת אֱמֶת חֹתָמוֹ,

תַּצְמִית מִרְמָה, וְשֶׁקֶר לַבּשֶׁת יִנָּזֵר.