¹

מַה-זֶה תֹאמְרוּ: הַהַצְלָחָה עִוֶּרֶת,

כִּי תַעֲזֹב בֵּית צַדִּיק וְאֵת רָשָׁע מִתְגוֹרֶרֶת;

אַל נָּא אַחַי! עִוֶּרֶת אֵינֶנָּה,

הֲלֹא כַצַדִּיק כָּרָשָׁע עֵינֶיהָ תֶּחֱזֶינָה. –

אֵת הָרָשָׁע – לְשִׁבְתָּהּ בְּבֵיתוֹ,

וְאֵת הַצַּדִּיק – כִּי תַעֲזֹב אֹתוֹ.

כו

דִבְרֵי חָכָם בְּרֶגַע מוֹתוֹ²

בְּנֵר אֱלֹהִים נִשְׁמַת חַיִים,

לְבַקֵּשׁ הָאֱמֶת עַד כֹּה נִסִּיתִי,

וָאֵפֶן וָאֶחֱזֶה תַּחַת הַשָּׁמַיִם,

וְהִנֵּה אַךְ שֶׁקֶר, וְנֵרִי כִּבִּיתִי.

גַּם לֵב נָתַן לִי אֶל, לָשֵׂאת יָגוֹן וַאֲנָחָה,

לְכַלְכֵּל כַּעֲסִי בְּיוֹם מַצָּה וּמְרִיבָה;

סָבַלְתִּי וְנִמְלַטְתִּי וְנַפְשִׁי שָׁכָכָה,

וְקָרְבָּן תּוֹדָה לוֹ לִבִּי אַקְרִיבָה.

כז

הַהַצְלָחָה וְהָאָסוֹן³

בַּעֲצַלְתַּיִם תָּבוֹא הַהַצְלָחָה אֱלֵי גָבֶר,

וְהָאָסוֹן – עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים יִשָּׂא הַשּׁוֹד וְהַשֶּׁבֶר.

כח

עַל קֶבֶר אֵשֶׁת מִדָּנִים

פֹּה תִּנָפֵשׁ תָּנוּחַ – מִמַּצָּה וּמְרִיבָה

אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ, אִשְׁתִּי הָאֲהוּבָה.

כָּל יְמֵי חַיֶיהָ אֶת-עֻלָּה נָשָׂאתִי

וְכִכְלוֹת יָמֶיהָ לְחָפְשִׁי יָצָאתִי.

רַבּוֹת שָׂבְעָה לָהּ נַפְשִׁי יְמֵי הָעֹנִי,

נַחַל דֶּמַע יוֹם יוֹם הוֹרִידָה עֵינִי.

וּמִן אָז לִסְבּוֹל עַל שִׁכְמָה עָמָסָה

אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאֶבֶן מַעֲמָסָה,

הִשְׁלַכְתִּי אֶת-עֻלָּהּ וְחָפְשִׁי הִנֵנִי.

וְאֵיךְ עַתָּה אֶגְלֵי דֶמַע תֵּרֵד עֵינִי?