עַל הָאַהֲבָה¹

אַהֲבָה וִידִידוּת, שְׁתֵּי אֵלֶּה הֵמָּה

מְשַׂמְחֵי לִבֵּנוּ תַּחַת הַשָׁמֶשׁ.

מְצֹא אֹשֶר לֹא נוּכַל עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

כִּי אִם הַמְעֵט עִצְבוֹנֵנוּ מִיּוֹם אָמֶשׁ.

לָכֵן אִם אָהַבְתָּ, אִם אָהוּב הָיִיתָ,

הָיִיתָ אֹהֵב נֶאֱמָן וְאֹהֵב מָצָאתָ,

לֹא לַשָּׁוְא חָיִיתָ עֲלֵי אֶרֶץ וְתֵבֵל,

לֹא חִנָּם הָיִיתָ עָלֶיהָ מַעֲמָס וָסֶבֶל.