א
נֶפֶשׁ מִמְרוֹמִים לַמָרוֹם שָׁבָה,
אֶל-מְקוֹר כֹּל, אֶל זְרֹעוֹת אֵל בָּאָֽה;
טְהֹרָה הִיא כִּי בְחַטָאת לֹא נִתְעָבָה,
וּבְעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם חֵן מָצָאָה.
ב
כְּמַלְאָךְ מִמָּרוֹם הִתְהַלַּכְתְּ בָּאָרֶץ,
וְעַתָּה בַּמָּרוֹם מַה-מְּאֹד תִּפְרְצִי פָרֶץ.
ג
בִּזְרֹעוֹת אֲדָמָה הֵרָגְעִי הַדְרַת הַגְּוִיוֹת!
וְאַתְּ נֶפֶשׁ מִשַּׁדַּי, עוּפִי אֶל אֲשֶׁר עֵינַיִךְ תְּלוּיוֹת!
ד
אַךְ הוֹפִיעַ הוֹפִיעָה לָהּ נֶפֶשׁ מֵעָל,
לַמָרוֹם אִוְּתָה וַתַּעְפִּיל לַעֲלוֹת אֶל-עָל.
ה
שִׁכְבִי בִּתִּי בִּמְשֹׁאָה וָאָמֶשׁ
עֲדֵי יָאִיר הַבֹּקֶר וְזָרְחָה לְךָ שָׁמֶשׁ.
לא
עַל מַצֶבֶת רַב…
מְצֹא מִשְׁפָּטִים, חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים,
כָּל יְמֵי חַיָיו עָמַל וְיָגַע;
לָכֵן לֹא מָצָא עֵת לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים,
וּמוֹרָא שָׁמַיִם בִּלְבָבוֹ לֹא נָגַע.
-
מל"ר משירי קאראמזין. אֵם אחת בקשה פניו לחבר איזה חרוזים על מצבת קבר בתה בת שתי שנים. ויכתוב את חמשת החרוזים האלה למען תבחר לה. ותבחר בחמישי. ↩