Salvator Segrè

[מוֶרְצֶ’לִי (Vercelli), חי בסְקַנְדְּיָנוֹ, מת סמוך לשנת 1798]

חֵלֶק שִׁשִּׁי    🔗

וַיֵּצְאוּ הָאַשְׁכְּנַזִּים וַיִּתְפַּשְּׁטוּ בְּכָל־הַמַּאנְטוֹבַאנוֹ זוֹ וְאַף זוֹ

בְּבּוֹזוֹלֵיזוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִמְכַסֶּה עָתִיק / אִישׁ צַר וְאִישׁ

מָצוֹק וְאִישׁ צַדִּיק / כִּי פָנָה הַיּוֹם לַעֲרֹב / וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה

גְדוֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם לָרֹב. / וְלוּלֵי זֹאת אָבְדָה תִקְוָתָם

וְתוֹחַלְתָּם / וְהִגִּיעַ הָעֵת לְהִסָּגֵר בְּמַנְטוֹבָה כִּי שָׁם בֵּיתָם /

וַיִּמְצְאוּ סַבְּיוֹנֵיטָה סֹגֶרֶת וּמְסֻגָּרֶת / וְאַרְבַּע מֵאוֹת צָרְפַתִּים

אוֹגָרֶת / וַיֹּאמְרוּ "מַה־זֹּאת בְּיָדֵנוּ / נַחְגֹּר כְּלֵי־מִלְחָמָה מִמַּעַל

לְמַדֵּינוּ כְמִדָּתֵנוּ."

– – ͝ – – – – – – – –

הַשָּׂר אֲשֶׁר עָבַר אוֹלְיוֹ הֵנִיעַ

רֹאשׁוֹ, בְּבֹא עַד־סַבְּיוֹנֵיטָה תָּחַת,

אָמַר "בְּצוּרָה זֹאת אֵלַי תַּגִּיעַ

אֶת־פַּעֲמֵי רַגְלַי אֶדְרֹךְ וּבְנַחַת

עָרְמָה וּמִרְמָה נָא אָכִין אַצִּיעַ,

אֶזְרֶה כְבַמִּזְרֶה וּכְמוֹ בָרָחַת

אֶת־שׂוֹֽנְאַי, מִפֹּה יֵלֵכוּ חוּצָה

אָז כָּל־אֱנוֹשׁ יֹאמַר “לִרְאוֹת אָרוּצָה.”

"לֹא חֵץ וְלֹא תוֹתָח כַּדּוּר וָזָיִן,

שִׁרְיוֹן בְּקַשְׂקַשִּׂים, מִשְׁקָלָם עָשֶׂר,

מָגֵן, חֲנִית וּסְגוֹר מַפְחִידֵי עָיִן,

כִּידוֹן וְאַלָּה מַחְזִיקִים הַקָּשֶׁר.

כֹּל אֶעֱזֹב, אֶחְשֹׁב הֶבֶל וָאָיִן

אֵלֵךְ אֲדַדֶּה עַד־בִּנְיַן הַגָּשֶׁר

אָשׁוּב לְעֵת מוֹעֵד, וּלְיוֹם הַזָּעַם

חִישׁ אַחֲלִיק פַּטִּישׁ עִם־הוֹלֶם פָּעַם."

אָמַר לְחָרַשׁ עֵץ "שָׂא־נָא כֵלֶיךָ

מַשּׂוֹר וְקַרְדֻּמְּךָ וּמְחוּגָה שֶׂרֶד

קַח הַפְּצִירָה פִּים מַקָּב אֵלֶיךָ

קַו קַו וּמַקְצֻעוֹת, וּרְכַב עַל־פֶּרֶד.

הֵן נֵֽלְכָה יַחְדָּו (אֶרְאֶה חֵילֶיךָ)

לִכְרֹת בְּיָד תִּרְזָה עַד־פֹּה וָאֶרֶז"

פָּעַל וְגַם עָשָׂה שָׁשַׁר נִתָּכֶת

קַאנוֹן בְּעֵץ יַעְרִי צוּרַת מַתָּכֶת.

לָקַח עֲגָלָה לוֹ, מָשַׁךְ מִיַּעַר

עֵצוֹ, לְמוּל מִבְצָר הֵרִים הֵנִיחַ.

הַשּׂוֹֽנְאִים עָלוּ זָקֵן וָנָעַר,

כָּל־אִישׁ עֲלֵי חוֹמָה עֵינוֹ הֵשִׂיחַ

מֵרַעֲדָה נִדְמֶה סָכָל וָבָעַר

הֵקִיא וְנִתְעַלֵּף, מַטָּה הֵפִיחַ.

וַיִּרְאוּ מֵעֵץ יִרְאָה וָפָחַד

וַיִּשְׁאֲלוּ לָצֵאת נִצָּבִים יָחַד.

כָּל־שׁוֹֽמְעָיו יִשְׂחַק יַכֶּה כַפָּיִם

יֹאמַר בְּקוֹל אוֹיְבוֹ “אוֹ אוֹ” יַשְׁמִיעַ

יִשְׁתַּחֲוֶה יִכְרַע אֶל־שָׂר אַפָּיִם

כִּי חֹק לְהִלָּחֵם חָדָשׁ הוֹדִיעַ

לֹא עוֹד לְמַטָּרָה יִשְׂאוּ גַפָּיִם

חִצִּים וְרוֹמָחִים לוֹחֵם יַצְנִיעַ

תִּרְזָה מְקוֹם קַאנוֹן לָעַד יִקָּחוּ

בֵּיצִים וְתַפּוּחִים מוּל חֵיל יִפְרָחוּ.