אֲנִי רוֹאֵהוּ פֹּה עַל הַגַּלִּים

כְּחֻלֵּי הָאֵשׁ,

מְלַוֵּנִי בִּכְלִי שַׁיִט עַל הַדֶּרֶךְ,

יוֹשֵׁב צָנוּם־שָׁזוּף לְיַד הַהֶגֶה

מוּרַם זְקַנְקַן וְכַף, וְשָׁר וְשָׁר. –

כְּבָר לֵיל אַחֲרוֹן הָיָה, אַךְ מַלָּחִים

עָזְבוּ אֶת הַמְּשׁוֹטִים, יָרְדוּ לִשְׁכֹּר:

מַה בֶּצַע אִם הַלֵּיל תְּבַלּוּל רִירִי,

וְאֵין לַבְחִין אִם צוֹעֲדִים קָדִימָה

אוֹ מִתְקַדְּמִים אָחוֹר. פִּתְאֹם הִרְגִּישׁוּ,

הַכְּלִי נֶאֱחַז בְּיַד-אַדִּירִים וַיָּנַע

בְּקַו נִמְתָּח כְּמוֹ מֵיתַר כִּנוֹר,

וּמְבֹהָלִים קָפְצוּ אֶל הַסִּפּוּן.

צָנוּם וְדַל יָשַׁב לְיַד הַהֶגֶה

וְשָׁר, רַק שָׁר –

וַיְהִי שִׁירוֹ חוּט דַּק בּוֹ הִתְמַשְּׁכוּ

אָדָם וְחוֹף כֹּה עַז אַהֲדָדֵי,

עַד כָּל הַלֵּיל עָמְדוּ הַשַּׁיָּטִים

מֵאֲחוֹרָיו קוֹפְאֵי עֵינַיִם,

עַד זְרֹחַ הַחַמָּה נֶגְדָּם עַל יַבָּשָׁה.

אֲנִי רוֹאֵהוּ פֹּה עַל הַגַּלִּים

מְלַוֵּנִי בִּכְלִי שַׁיִט כָּל הַדֶּרֶךְ,

וְשָׁר וְשָׁר אִתִּי.