הַבַּת בְּמַחְלָפוֹת זְהַבְהָבוֹת,

בֵּין חַבְרוֹתֶיהָ דֹם יוֹשֶׁבֶת,

רָאִיתִי עַל רַחְבַת בֵּית־הַנְּתִיבוֹת,

בְּעַד אֶשְׁנָב שֶׁל קְרוֹן רַכֶּבֶת.

הַעוֹד אֶרְאֶנָּה? בַּת הָעֲיָרָה,

מְעַט־קָט אֵלַי רֹאשָׁהּ הֵרִימָה –

הַעוֹד הִיא יְחֵפָה צוֹעֶדֶת וְשָׁרָה

בְּאַפְלוּלִית הַבַּיִת פְּנִימָה?

הַבַּת אֲשֶׁר לִבָּהּ קֵן סְנוּנִיּוֹת

שֶׁל חֲלוֹמוֹת עֲדֶן לֹא בָאוּ,

בְּאִישּׁוֹנֵי עֵינֶיהָ – הֲזָיוֹת,

שְׂדוֹת מֶרְחַקַּים קוֹרְנִים יִסָּעוּ,

בָּהֶן דְּמוּיוֹת: הַהֵלֶךְ עַל הַכְּבִישׁ,

קִילוֹן־בְּאֵר מוּל הַשָּׁמַיִם,

מִשְׁעוֹל־סְתָרִים, בּוֹ לֹא עָבַר עוֹד אִישׁ,

אַדְוָה זוֹהֶרֶת עַל הַמָּיִם.

וְאֵלֶּה הַנֵּרוֹת בְּלֵיל־שַׁבָּת,

אֵם הֶאֱהִילָה בְכַפֶּיהָ,

נְגְהָם יִרְעַף הֵן בְּעֵינֵי הַבַּת,

וְצִנְעָתָם בְּעַפְעַפֶּיהָ,

בָּנוֹת עַל גְּדוֹת הַדְּנֶיסְטְר וְהַפְּרוּט,

הַעוֹד אֶת עַלְמוּתְכֶן רוֹנֶנֶת

אֶרְאֶה? הוֹ, מִי לִי נִסְתָּרוֹת יָחוּד:

שָׁם בַּת־עַמִּי עוֹד מְקַנֶּנֶת?

הַעוֹד אֶרְאֶה הַקַּשׁ לְגַג בִּקְתּוֹת,

מְסֻיָּדוֹת עִם כְּחוֹל־מִסְגֶּרֶת,

נִצְרֵי גָדֵר, כַּדִּים עַל הַמּוֹטוֹת,

חָצִיר בַּלּוּל וְקוֹל דּוֹגֶרֶת?

וּבַת, חָזָהּ בּוֹלֵט מֵהַלְּסוּטָה,

עַל בְּאֵר מַשְׁקָה הַסּוּס מִשֹּׁקֶת,

כִּי שָׁב מֵהַשָּׂדֶה. אִשָּׁה נוֹטָה

בְּשִׁיר עַל עֲרִיסַת תִּנּוֹקֶת.

הָאָב – גַּמְלוֹן, לְבוּשׁ פַּרְוַת־כְּבָשִׂים,

בְּמַגָּפָיו יִפְסַע פָּסֹעַ,

אַךְ בִּזְקָנוֹ תְּלָאוֹת בִּסְבַךְ נִסִּים,

בִּשְׁחוֹר עֵינָיו – כִּסּוּף אֱלֹהַּ.

יַחְזוֹר בְּעֶגְלָתוֹ עִם עֶרֶב מִן הַכְּפָר –

חָצֵר יִרְוֶה אָז רֵיחַ שַׁחַת – – –

הָעֳיָרָה, הֵן אֵדָעֵךְ מִכְּבָר,

בִּתֵּךְ – חַמָּנִיָּה פוֹרָחַת.

תש"ו