סֶפְּטֶמְבֶּר…כִּי עַתָּה אָגֹּל הַסֵּפֶר

שֶׁל זִכְרוֹנוֹת עָבַר בְּנוֹף שַׁחְרִי –

אֶחְזֵהוּ בְעָצְבּוֹ עִם כָּל גַּוְנֵי־הַשֶּׁפֶר

וְעִם נֹעַם הַמַּרְאוֹת, כְּמוֹ בָרְאִי;

סֶפְּטֶמְבֶּר – פָּז עוֹמֵם וְעָב בַּתְּכֵלֶת

וְרַחַף קוּרֵי־כֶסֶף בָּאַוֵּיר:

נִימִים נֻתְּקוּ… כִּי בַיָּמִים הָאֵלֶּה

נוּגוֹת גַם יַחֲרֹק קִילוֹן־הַבְּאֵר.

שְׂדֵרֵת הָעַרְמוֹנִים דְּמוּמָה בַּשֶּׁתֶק

עָלֶה זָהוּב יִשַּׁר מִנּוֹף פִּתְאֹם,

וְאֵי־מִשָּׁם יָבֹא לָאַף הַמֶּתֶק

שֶׁל אַשְׁכְּלוֹת־עִנְבָּר, בָּשְּׁלוּ בַחֹם.

אִם יִכָּנֵף אֶל בֵּין עֵצִים הָרוּחַ,

מַשַּׁב כְּנָפוֹ יַצְלִיף טְרָפִים בִּשְׁאָט, –

וּבְתוֹךְ הַדֶּמֶם פְּרִי־עַרְמוֹן תָּפוּחַ

אֶל הַקַּרְקַע מִשְּׁבַץ־הַלֵּב נֶחְבָּט.

וּבָא הַיּוֹם וְהַקַּרְקַע – שָׁטִיחַ

סָמֹק־צָהֹב, עִם כָּל פְּסִיעָה רוֹחֵשׁ,

וְהָרָקָב שֶׁלְּעָפָר תָּרִיחַ,

כְּמוֹ הַמָּוֶת בֶּעָלִים רוֹגֵשׁ.

לֵילוֹת – מִבְּדֹלַח כּוֹכָבִים וְסַהַר,

הֵד הַצְּעָדִים – כִּצְלִיל־גָּבִישׁ,

צִנָּה עוֹטְפָה כָל עֵץ, כָּל שָׁעַר,

וּבְכִסּוּפֵי־נְדוֹד יַלְבִּין הַכְּבִישׁ.

וּבְגַּן הָעִיר גּוֹמֶרֶת הַתִּזְמֹרֶת

נִגּוּן אַחְרוֹן לְאַחְרוֹנֵי שׁוֹמְעִים,

קוֹלוֹת אָז עִם עָלִים – אַחַת נְשֹׁרֶת,

זוּגוֹת יִפְנוּ מִשָּׁם כְּנִכְלָמִים.

שֶׁכֵּן אָשְׁרָם בַּבֶּדֶד כָּאן פּוֹגֵעַ…

הָהּ, גֶּ’נְיָה, הַסַּפְסָל שׁוֹמֵר עִקְּבוֹת

הַקַּיִץ וְדוֹדָיו, אֲשֶׁר נוֹסֵעַ

הַרְחֵק מִמֶּנּוּ, וְלֹא יָשׁוּב לִנְבֹּט.

עִם עֲגוּרִים בְּמַסָּעָם בַּלַּיְלָה

נָסַע קֵיצֵנוּ – וּמִסָּבִיב דֳּמִי,

וְרַק זִכְרוֹ, כִּפְרִי־עַרְמוֹן מִלְּמַעְלָה,

מֵעֵץ־שָׁנִים יִשַּׁר עֲלֵי יוֹמִּי…

תש"ז