לוגו
ענינו של השער חוקה ומשטר
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

ישראל ישעיהו היטיב להסביר סוגיות פרלמנטריות עקרוניות ומעשיות, הן בנאומיו והן במאמריו הקבועים (בטור שלו “בשערי הכנסת” – בשבועון “הפועל הצעיר”) ובמאמרים מיוחדים.

נאמן לתפיסתו היסודית שמדינת ישראל אינה אלא חוליה בתוך השרשרת של אלפי שנות היסטוריה מימי אבות האומה עד ימינו אלה – ראה ישראל ישעיהו בדמוקראטיה הישראלית ובקיומו של מוסד עליון, המייצג את העם, מדבר בשמו ומכוון הליכותיו והלכותיו, לא מעשה של חיקוי “פרלמנט ככל הגויים ועל פי נסיונם וחכמתם בלבד, אלא מנהג אבותינו הקדמונים בידינו ומה שעשינו הוא בבחינת חידוש ימינו כקדם”.

בשנים שבהן כיהן כיושב-ראש הכנסת היתה לו אפשרות להתחלק עם קהל קוראים ושומעים גדול בידע רב ובבקיאות המופלגת שלו במקורות על הדמוקראטיה והפרלמנטריזם הישראלי מימות משה ועד חורבן בית שני וגם זמן מה לאחר מכן – ולהסיק מסקנות לגבי ימינו אלה, בבחינת דור דור ודורשיו, דור דור ומנהיגיו.

להלן כמה דוגמאות מגישתו ותפיסתו המיוחדת:

דבריו בישיבת הוועידה העולמית הראשונה לתנ“ך ובכנס הארצי הכ”ג לתנ“ך, נאומו על “מוסד הכנסת מאז תקופת התנ”ך” (הרצאה בבית-התנ"ך), מהותה של הכנסת (“כנסת יוצאת וכנסת נכנסת”), סקירה היסטורית על “הפרלמנטריזם כתשתית לתקומתה ולקיומה של המדינה”, מאמר מפורט “הדמוקראטיה הפרלמנטרית – לאן?”, ומאמרים על בעיית החוקה, על שיטת-הבחירות, על התביעה למשאל-עם – ואף בנושא ה“מקומי” (בעל חשיבות כלל-לאומית ודמוקראטית) “כיצד ייבחרו ראשי השלטון המקומי?”.