רָאִיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם וְיָדַעְתִּי שֶׁמִּשָּׁם לֹא תָּבוֹא בְּשׂוֹרָה.

אוּלַי אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַבַּרְזֶל הַהוּא, הַנִּדָּח

שֶׁנָּפַל לַמַּיִם.

עָלְתָה בּוֹ חֲלוּדָה.

צַפֵּה לְכִנּוֹר שֶׁיְּנַגֵּן לְךָ מַנְגִּינָה אַחֶרֶת,

אֲבָל אוּלַי הַנַּחַל הַצָּחִיחַ יִתְמַלֵּא גֵּבִים גֵּבִים

שֶׁל מַיִם.

בֵּינְתַיִם הֵם שָׁרִים קִינוֹת בַּלַּיְלָה

וְזִמְרָתָם מְכַסָּה אֶת עִשְׂבֵי הַנַּחַל

שֶׁצָּצוּ בַּבֹּקֶר

מְנַסִּים לְהִלָּחֵם נֶגֶד הַבַּצָּרוֹת.