לֹא אִישׁ וְיֵדַע וְיִכְרַע עַל מִפְתָּנָהּ.

כָּךְ לֹא כּוֹתְבִים כְּבָר שִׁירֵי אַהֲבָה,

לֹא נוֹסְעִים בְּאוֹתָהּ מֶרְכָּבָה לְהוֹבִיל

אֶת יָפְיָהּ לִמְחוֹזוֹת רְחוֹקִים

שָׁם מוֹכְרִים חֲלוֹמוֹת אַהֲבָה בַּת יָמִים

בַּת לֵילוֹת,

יַבָּשׁוֹת

אֲדָמוֹת

וְיָרֵחַ מוּטָל בֵּין שָׁדֶיהָ