אַל תִּגַּע בְּנַעֲצוּצַי, אֲנִי אוֹמֵר לוֹ,

נִצְנוּצֵיהֶם יְכַזְּבוּ לְךָ וְיִקְרְעוּ אֶת עֵינֶיךָ,

שָׁמְעוּ עַל תֻּמָּתְךָ וְעַל הָאוֹר הַגָּנוּז בְּךָ

עַד שֶׁיַּעַבְרוּ מִמְּךָ כָּל הָאוֹרוֹת הַמַּתְעִים

שֶׁל בִּלְבּוּלֵי עוֹנוֹת הַשָּׁנָה וּדְשָׁאִים מוֹרִיקִים

יִתְכַּסּוּ בִּכְתָמִים צְהֻבִּים חֲרוּכִים שֶׁל שְׂרֵפַת הַקַּיִץ

וְהַנְּחָלִים בַּמִּדְבָּר כְּבָר שׁוֹצְפִים בְּשִׁטְפוֹנוֹת הַסְּתָו

אוֹ הָאָבִיב אֲנִי אוֹמֵר לְךָ תִּזָּהֵר מִן הַסֵּדֶר הַבּוֹגְדָנִי

שֶׁל מַה שֶּׁהוּא הוֹרִישׁ לְךָ וְכָל הַחֻקִּים שֶׁהוּפְרוּ

עַד שֶׁנִּלָּאֶה מִן הַצַּיִד הַנִּצְחִי

וְנִתְעַטֵּף בְּאַשְׁמָה מִתְפַּשֶּׁטֶת דּוֹחָה פִּיּוּסִים

וְנוּטַל אֶל אַשְׁפּוֹתֵינוּ

וַעֲדַיִן הַסְּנוּנִיּוֹת מִן הַחֹרֶף הַקּוֹדֵם

חוֹצוֹת אֶת הָאֲוִיר הַבָּהִיר בְּמַעְגָּלִים שְׁחַרְחָרִים

כְּאִלּוּ הֵן הַנִּבְחָרוֹת לְכַהֵן בַּחַג הַגָּדוֹל.

נַסֵּה לִזְכֹּר אֶת תַּפְנוּקֵי מַחְמַדִּים בְּמִשְׁעוֹלֵי הַתְּשׁוּקָה

הַיְּשָׁנָה שֶׁבָּאָה כָּל־כָּךְ בַּיָּמִים.

זְכֹר אֶת הַטִּפְטוּפִים עַל הָאֹזֶן לוֹחֲשִׁים

בְּמַגָּעָם הַקְּטִיפָתִי רַכּוּת שֶׁל יַלְדוּת רְחוֹקָה.

בֵּינְתַיִם זָלְגוּ טִפְטוּפֵי הַזְּמַן עַל מַעֲלֵה הָהָר

וְהָרַגְלַיִם רָמְסוּ אֶת מַשְּׁבֵי הָרוּחַ הַיְּבֵשָׁה

עַל פִּרְחֵי הַבַּר שֶׁל עוֹד אָבִיב פִּתְאוֹמִי וְעַקְשָׁן.