זֶהוּ. אַל תּוֹסִיף עַל הָרוּחַ שֶׁנִּקְטְעָה

מְגַמְגֶּמֶת בְּחַלּוֹן שֶׁנִּשְׁאַר פָּתוּחַ.

כָּל זֶה הָיָה עוֹד בֵּינְתַיִם אֶחָד

מִתּוֹךְ זְמַן שֶׁנֶּחְלַם כְּאִלּוּ אֵינֶנּוּ נוֹגֵעַ,

כְּאִלּוּ מְבַשֵּׂר עַל חֲגִיגָה אַחֶרֶת שֶׁהִיא אֶפְשָׁרוּת

שֶׁלֹּא נִצְפְּתָה מֵעוֹלָם

זֹאת רַק אֲרוּחַת קַיִץ מְפַרְפֶּרֶת עַל הָעוֹר

בְּטִיסַת עֹנֶג שֶׁל נִיצוֹצוֹת שֶׁהֵם כְּוִיּוֹת טְהוֹרוֹת.

אַל תַּרְפִּי מֵעֵינַי, מִשְּׂפָתַי, מִן הַהֶמְשֵׁךְ הַצָּפוּי

שֶׁאֵינֶנִּי מוֹחֵל עָלָיו.

מַה שֶּׁחָשׁוּב הוּא לִשְׁלֹחַ אֶת הָעֵינַיִם

לֶהָרִים הָרְחוֹקִים שֶׁמַּצְפִּינִים

אֶת סוֹדוֹתֵינוּ, וְאֶת הָאָזְנַיִם

לַבְּאֵרוֹת שֶׁמְּנַסּוֹת לַהֲפֹךְ

אֶת פְּחָדֵינוּ לְאֶפְשָׁרֻיּוֹת

אֲחֵרוֹת, וְאֶת שִׂפְתוֹתֵינוּ

מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּדֵי

שֶׁיִּזְכְּרוּ אֶת הַזְּמַן

הַזּוֹרֵם בִּנְחָלָיו,

וְאֶת הָאֵד הַמִּתְפַּשֵּׁט מֵעֲסִיס יְרֵכַיִךְ.