עַכְשָׁו מִתְיַצֶּבֶת דַּרְכִּי גְלוּלָה

כְּמַקֵּל עָיֵף בַּזָּוִית.

וַאֲנִי – תְּפִלָּה בִּי עוֹלָה כְּיָרֵחַ:

עַל סַף הַגָּעָה בַּל יִגְוַע הַנָּתִיב.

שֶׁאֵלֵךְ מִקָּרוֹב תּוֹךְ אוֹתָם כִּסּוּפֵי מֵרָחוֹק,

פֶּן פָּרֹכֶת הָאוֹר תִּתְעוֹפֵף מִמַּגָּע;

שֶׁהַקֹּר הַגָּדוֹל שֶׁחָדַר בִּי לֵיל תְּמוֹל

בְּרוּחִי לֹא יִפְגַּע.

שֶׁאֵקַּח נְתִיבִי מְלֹהַט גַּעְגּוּעִים

וְאֶכְפְּפֶנּוּ סְחוֹר סְחוֹר עַל גּוּפִי כֻּלּוֹ,

כְּמַגְנֵט שֶׁל חַשְׁמַל –

כָּךְ אֵלֵךְ תּוֹךְ הִנֵּה בְּאֵשׁ שֶׁל עוֹד לֹא.

מִלָּה יְקָרָה וּקְטַנָּה: כָּאן!

וּנְדִיפָה הִיא עַד חִישׁ כָּל־כֻּלָּהּ רַק עָב דַּק –

אֶמְתַּח בְּתוֹכָה כָּל אֹרֶךְ דַּרְכִּי,

וְתִכְבַּד כָּעוֹלָם וּתְרֻתַּק, וּתְרֻתַּק.