1    🔗

חַלּוֹן נִפְתָּח. רִפְרוּף מָסָךְ.

עוֹמֵד עוֹלָם קְסוּם הַהוֹד.

קַלְעֵי עָתִיד יוּרְמוּ חֶרֶשׁ:

בּוֹאָה, קְרָא בִּגְוִילֵי סוֹד!

קַלְעֵי עָתִיד יוּרְמוּ חֶרֶשׁ,

לוּטוּ פָנָיו מַסְוֵה שְׁחוֹר —

לֵיל אֲפֵלָה כָּל הַחַיִּים,

הַגַּעְגּוּעִים — כּוֹכְבֵי אוֹר.

לֵיל אֲפֵלָה כָּל הַחַיִּים

וַאֲנַחְנוּ הַחֲלוֹם. —

חֲלוֹמוֹת עוֹבְרִים עִם בּוֹא שֶׁמֶשׁ,

בָּא קִצֵּנוּ עִם אוֹר יוֹם…

2    🔗

מָלֵא גַּעְגּוּעִים כְּמוּסִים — לִבִּי

אֶל הַמְעֻרְפָּל וְאֶל הַלּוֹט,

לְדִמְדּוּם שְׁמָשׁוֹת, לִיגוֹן סְתָוִים —

אשֶׁר אֶטְעַם בְּקֶסֶם סוֹד.

דִּמְדּוּם שְׁמָשׁוֹת וִיגוֹן סְתָוִים, —

לִבִּי לָמוֹ, סְפוּגֵי רָז.

אֵל תְּבוֹאֵנִי שֶׁמֶשׁ יוֹמָם —

אֶרֶג חַיַּי נִתַּק אָז.

אֵל תְּבוֹאֵנִי שֶׁמֶשׁ יוֹמָם —

רָז הָאוֹרָה הוּא בַצֵּל…

הָבָה הֵדִים, צְלָלִים — אֵלִי,

הַב דִּמְדּוּמִים, הָבָה, אֵל!

“העולם” גל' 12 1921