לא דור אחד חיינו אלא תרכיזים של דורות רבים. קפץ הזמן משנתו הארוכה והתחיל לדלג על ההרים, מצוּק אל צוּק, מצוֹק אל מצוֹק. זכינו לקפיצות דרך, לטלטול וזעווה.
והרמת המסך הלא היתה תוך אווירה כל כך שמשית־שקטה, כולה בטחון ואמונה – המאה העשרים!
שלושה שערים – שלושה עולמות.