הַבִּיטִי, הָעוֹלָם מִתְבַּהֵר, יַקִּירָה.

בַּמַּעֲרָב עוֹד צוֹפָה הַלְּבָנָה חִוֶּרֶת,

וּבַמִּזְרָח כְּבָר טוֹבֵל הַשֶּׁמֶשׁ הַצָּעִיר

תּוֹךְ בְּרֵכָה שֶׁל שֶׁלֶג עַד תַּתְחִיל בּוֹעֶרֶת.

וְאַתְּ – אַתְּ חִוֶּרֶת כַּלְּבָנָה הַגּוֹוְעָה

וּזְהוֹרִית הַשַּׁחַר בְּעֵינַיִךְ רוֹעֵדָה.

הַאֻמְנָם אַתְּ לַיְלָה וּבֹקֶר גַּם יַחַד,

תַּעֲלוּמַת הַגְּוִיעָה וְאַרְגְּוַן לֵדָה?

אוֹ אוּלַי אַתְּ נֵצַח הַנּוֹשֵׂא בִּמְקֻפָּל

כָּל מַרְאוֹת הַמְּצִיאוּת, כָּל קַרְחָהּ וְלַהֲבָהּ;

וּמְגַלֶּה לָאִישׁ אֶת אוֹצְרוֹתָיו אֶחָד־אֶחָד

פֶּן יִרְאֶה אֶת הַכֹּל בְּיַחַד – וְגָוָע?

יַקִּירָה, יַקִּירָה, שׁוֹתֶקֶת וּרְחוֹקָה,

יְרֵחִי וְשַׁחֲרִי, נִצְחִי וְרִגְעִי,

אַתְּ חִידָה כָּעוֹלָם, אַתְּ הִתְגַּלּוּת מָצְעֶפֶת,

מִשְׁתָּאֶה יִשְׁתַּחֲוֶה לָךְ אִלֵּם הֲגִיגִי.

הרי קטסקיל, אב תרע"ד