יֵשׁ מְעָרָה בְּתַחְתִּית הַנְּשָׁמָה,

וּבְתַחְתִּית הַמְּעָרָה יֵשׁ דֶּלֶת;

וְאַשְׁרֵי יוֹדֵעַ לִצְנֹחַ

בָּאוֹרָה הַזּוֹ הַמְעֻרְפֶּלֶת.

צָנֹחַ דֶּרֶךְ שֹׁרֶשׁ אֶל שֹׁרֶשׁ

וְצָלֹל מִשָּׁלָב אֶל שָׁלָב

עַד יִרְאֶה בְּרִיחַ וֶהֱזִיזוֹ

וְקַר הָאֲוִיר יַצְלִיף עָלָיו.

שָׁם יֵצֵא מִנִּסּוּר גַּלְגַּלִּים,

כִּי מַעְיָן כָּל קוֹל הוּא הַדְּמִי;

גַּם חַיָּיו לֹא יַאֲזִין כִּי פָתַח

הַדֶּלֶת לְטֶרֶם אֲנִי.

שָׁם יִרְחַץ אֶת גִּילוֹ וִיגוֹנוֹ,

כָּל רִגְשׁוֹתָיו הַמְחַפְּשִׂים אֶת נִיבָם;

שָׁם רַבִּים מִשִּׁירָיו מִתְעַרְטְלִים

וְאוֹבְדִים בַּשְּׁתִיקָה מִסְּבִיבָם.

יֵשׁ גַּם הֲגִיגִים אחרֲיֵםִ

הַזְּקוּקִים לְאֹזֶן שֶׁל רֵעַ,

אַךְ הַדְּמִי אֲשֶׁר סָפְגוּ וְהִכְבִּידָם

מִסִּדְקֵי כָּל מִלָּה שׁוֹפֵעַ.

תמוז תרפ"ג