לוגו
כמו מסע
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

(בשולי שאלון שהתבקשתי למלא

לצורך נסיעה לעיר הולדתי)


“עלייה לקברות המשפחה”

        צִיַּנְתִּי –

הַאָמְנָם כֵּן? וְכִי יָכֹלְתִּי לִרְשֹׁם, שֶׁבִּרְצוֹנִי לַחֲווֹת אֶת הֶחָלָל־הָרֵיק

שֶׁבּוֹ זֶהוּתִי הַגְּנוּזָה חַיָּה אֶת חַיֶּיהָ בִּמְנֻתָּק מִכָּל הַסּוֹבֵב אוֹתִי,

בְּמַעֲמַקֵּי יוֹם עָגֹל וְשָלֵם, הַתָּלוּשׁ כָּלִיל מֵאֹרַח קִיּוּמִי הָרָגִיל –

וּכְאִלּוּ לֹא הָיְתָה מִלְחָמָה עוֹלָמִית וְהַכֹּל עַל תִּלּוֹ נִצָּב,

וְכִי בִּרְצוֹנִי לָחוּשׁ גַּם זֹאת:

מַה צּוּרָה הָיְתָה נִקְבַּעַת לְחַיַּי וּלְאַהֲבָתִי אִלְמָלַא נֻתַּקְתִּי מֵעִיר זוֹ,

הִיא עִיר־הַצְּבִי, לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה וָמַעְלָה?

*

וְאוּלַי כָּךְ אֵרַע בֶּאֱמֶת:

אִשָּׁה זָרָה הִגִּישָׁה לִי אֶת אֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם

וְיָשְׁבָה מוּלִי,

וּכְשֶׁאָמַרְתִּי: “הֵיכָן כֻּלָּם?”

הִבִּיטָה בִּי כְּמִשְׁתָּאָה –

יוֹם לְלֹא־נוֹעַ נִשְׁקַף אָז מִצַּד הַגַּן הַמַּהְבִּיל

וְנִשָּׂא רֵיחַ חָרִיף כְּרֵיחַ כֹּהַל

כְּאִלּוּ בְּתוֹךְ צְלוֹחִיּוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת שֶׁל אִמִּי נִשְׁמַר הַקַּיִץ,


וְלֹא יָדַעְתִּי אִם נִשְׁאַרְתִּי אוֹ נָסַעְתִּי – –

*

הַאִם לְשֵׁם כָּךְ רָצִיתִי לִנְסֹעַ:

לָדַעַת פָּנִים אֲחֵרוֹת

הָאֲצוּרוֹת בִּי

פְּנֵי אִשָּׁה

וּפְנֵי יְלָדִים

אֲשֶׁר יָכְלוּ לִהְיוֹת לִי בַּית אַחֵר

בְּאֶרֶץ אֶפְשָׁרֻיּוֹתַי הַמְּחוּקוֹת? – –

אַחַר־כָּךְ פָּתַחְתִּי אֶת דֶּלֶת־הַזְּכוּכִית

מִבַּעֲדָהּ נִתָּן לְהַשְׁקִיף לְעֵבֶר שׁוֹשַנֵּי־הַפַּסְחָא הַפּוֹרְחוֹת בְעוֹנָה זוֹ

בֵּין הַגַּן וּבֵין הַנָּהָר;

אוֹ־אָז חָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי: “הֵיכָן כֻּלָּם?”

הַאִשָּׁה הַצְּעִירָה, שֶׁעָמְדָה בְּסָמוּךְ לִי וּשְׂעָרָהּ אָסוּף לְאָחוֹר בְּמִקְלַעַת

כְּדֶרֶךְ מַדּוֹנוֹת־הַכְּפָר, הִצְבִּיעָה עַל הַחֶדֶר הַפְּנִימִי בּוֹ עָבְרָה עָלַי יַלְדוּתִי;

“אָכֵן דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה פֹּה,” תָּמַהְתִּי;

עָמַדְתִּי וְרַגְּלַי נְטוּעוֹת בְּקַרְקַע הַבַּיִת שֶׁבּוֹ רָאִיתִי לָרִאשׁוֹנָה אֶת אוֹר הָעוֹלָם,

וַאֲנִי מַקְשֶׁה וְשוֹאֵל: “מַדוּעַ רָחַקְתִּי מִפֹּה?”

מִצַּד הַגַּן קָלְטוּ אָזְנַי אֶת פִּטְפּוּט סִילוֹן הַמַּיִם שֶׁל הַמִּזְרָקָה, כְּשֶׁהוּא מִתְנוֹעֵעַ יָמִינָה וּשְׂמאֹלָה

כְּמוֹ אֲחוֹתִי בְּעֵת שֶׁהָיְתָה רוֹקֶדֶת בָּאלֶט וּמִזְדַּקֶּפֶת עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלֶיהָ הַדַּקּוֹת;

הֵיטֵב שָׁמַעְתִּי אֶת פְּעִימוֹת הָרוּחַ בְּעוֹרְקֵי הַקִּיסוֹס הַיְרֻקִּים, הַמְכַסִּים אֶת פֶּתַח הַכְּנִיסָה לַבַּיִת,

עַד אֲשֶׁר בָּא בְּאָזְנַי גַּם רִשְׁרוּשׁ עַז מֵעֵבֶר לַחַלּוֹנוֹת, בְּדוֹמֶה לְקוֹל עִלְעוּל פָּרוּעַ בְּעִתּוֹנִים עֲנָקִיִּים,

הַבּוֹרְחִים מִן הַיָּדַיִם וּמִתְעוֹפְפִים לְעֵבֶר הַנָּהָר,

זֶה הַזּוֹרֵם לְאַט לְמַרְגְּלוֹת הַבַּיִת הַמִּשְׁפַּחְתִּי – –

*

יוֹשֵׁב בִּקְצֵה הַמַּדְרֵגוֹת הַיּוֹרְדוֹת אֶל הַנָּהָר

אֲנִי מוֹנֶה אֶת חֲבָטוֹת הָאֱגוֹזִים הַנּוֹפְלִים לְתוֹךְ הַמַּיִם:

עִגּוּל לִפְנִים מֵעִגּוּל וְהִתְרַגְּעוּת שֶׁל גַּלִּים הַמְעַרְסְלִים אַצּוֹת רִירִיּוֹת:

אֵינֶנִּי זוֹכֵר מָתַי קָבַעְתִּי פֹּה אֶת מוֹשָבִי, כִּי גַם הִתְנַמְנַמְתִּי בְּהַשְׁעִינִי אֶת רֹאשִׁי עַל בִּרְכַּי;

בִּרְאִי הַמַּיִם שֶׁלְּרַגְלַי אֲנִי רוֹאֶה אֶת הִשְׁתַּקְּפוּת בֵּית־הַמִּשְׁפָּחָה בִּמְהֻפָּךְ,

בְּדוֹמֶה לְקֻבִּיָּה הַתְּלוּיָה עַל בְּלִי־מָה, עִם אֲרֻבָּה וְעִם שְׁנֵי חַלּוֹנוֹת וְדֶלֶת בְּיָרֹק;

וּבַיַּרְכָתַיִם – כֻּרְסְאוֹת־קַּשׁ הַשּׁוֹמְרוֹת עַל טְבִיעוֹת־הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם

אֲשֶׁר נִהֲלוּ בֵּינֵיהֶם שִׂיחָה בְּאֵיזֶה סֶפְּטֶמְבֶּר חָלוּד,

אוּלָם הַמִּלִּים הִתְפַּזְּרוּ זֶה כְּבָר

וְרַק טְבִיעוֹת־הָאֶצְבָּעוֹת עוֹד יוֹדְעוֹת לְסַפֵּר עַל שֶׁהָיָה;

רוּחַ נוֹשֶׁבֶת בַּקֻּבִּיָּה כָּעֵת וּמְנַעְנַעַת אוֹתָהּ בְּקֶצֶב גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ;

רַעַד עוֹבֵר בְּכֻרְסְאוֹת־הַקַּשׁ וּבֵית־הַמִּשְׁפָּחָה נוֹפֵל אֶל מֵי הַנָּהָר הַמִּתְעוֹרְרִים;

אֲנִי מַּבִּיט לְכָאן וּלְכָאן כְּדֵי לְוַדֵּא אִם אֵין אִישׁ מַשְׁגִּיחַ בִּי,

חוֹלֵץ אֶת נְעָלַי וְנוֹגֵעַ בַּמַּיִם הַצְּמַרְמָרִים;

עֲדַיִן נִשְׁמָעוֹת חֲבָטוֹת הָאֱגוֹזִים הַנּוֹשְרִים בְּלִי שִׂים לֵב לַזְּמַן,

בְּאֵין קוֹלוֹת אֱנוֹשׁ מִסָּבִיב –

עוֹלֶה עַל לִבִּי, שֶׁאִם אֵעָלֵם כָּעֵת בְּמַעֲמַקֵּי הַנָּהָר, לֹא יֵדַע אִישׁ כִּי הָיִיתִי פֹּה – –

*

בִּרְחוֹבוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם אִישׁ

מְהַלְּכוֹת בָּבוּאוֹת

וּמְשִׂיחוֹת עַל הֶעָבָר כְּאִלּוּ מְשִׂיחוֹת עַל הָרֶגַע הַחוֹלֵף;

יֵשׁ וּמְבָרְכוֹת בְּנִפְנוּף־הַיָּדַיִם אֶת הַיֶּלֶד

הַפּוֹסֵעַ לְלֹא־הֶרֶף בְּכִוּוּן חוֹף־הָרַחֲצָה שֶׁל הַנָּהָר

/ בְּעוֹד מְנַסֶּה מִישֶׁהוּ לְסוֹבֵב אֶת הַזְּמַן, בְּדוֹמֶה לִסְבִיבוֹן־יָד,

מִן הַכֵּהֶה אֶל הַבָּהִיר –/

אֵין קוֹל תְּלוּנָה בְּפִיהֶן

וְהֵן נְמוֹגוֹת בָּאֲוִיר בְּלִי “קַדִּישׁ” – –

*

בֵּית־הָעָלְמִין –

הוּא כִּמְעַט נֶעְלַם בְּג’וּנְגֶל צִמְחִיָּת־הַבָּר,

אֲשֶׁר נִסְפַּג כֻּלּוֹ בַּהֲוָיָה שֶׁל יַרְקוּת נְטוּשָׁה וּמֻכַּת תַּרְדֵּמָה קוֹצָנִית־סִרְפָּדִית;

אָכֵן, פְּעָמִים כֹּה רַבּוֹת רָאִיתִי בְּעֵינֵי רוּחִי אֵיזוֹ מַצֶּבֶת־אֶבֶן מִשְׁפַּחְתִּית

הַמִּתְרוֹמֶמֶת וּמַמְרִיאָה מִתּוֹכְכֵי בֵּית־קְבָרוֹת זֶה, חוֹצָה יַמִּים וְיַבָּשׁוֹת וּמִתְגַּלְגֶּלֶת לְעֶבְרִי;

וְאוּלָם, מוּזָרָה הִיא הִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל בָּתֵּי־עָלְמִין:

כַּאֲשֶׁר אַתָּה מְהַרְהֵר בָּהֶם מֵרָחוֹק – הֵם אוֹגְרִים כֹּחַ, מִתְעַצְּמִים וְלוֹבְשִׁים אֲרֶשֶׁת שֶׁל גּוֹרָלִיּוּת

בְּדוֹמֶה לְכוֹכָבִים־וּמַזָּלוֹת;

וְאִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה נִצָּב מוּל הַמַּצֵּבוֹת עַצְמָן

הַכֹּל שָׁב וּמִתְגַּמֵּד לִמְמַדֵי הַמְּצִיאוּת וְשׁוֹקֵעַ בְּאַבְנִיּוּתוֹ הָאוֹבְּיֶקְטִיבִית,

וַאֲפִלּוּ מוֹסֵר עַצְמוֹ לְאֵיזוֹ שְׁתִיקָה סַסְגּוֹנִית שֶׁל מַה־בְּכָךְ:

שֶׁל שַׁעַר עָקוּר עַל צִירָיו עִם שְׂרִיגֵי חֲבַלְבָּל מְפֻתָּלִים,

שֶׁל עֲצֵי דֻבְדְּבָן וְשֵׁיזָף אֲשֶׁר פֵּרוֹתֵיהֶם מַאֲכָל לִלְטָאוֹת שְׁקוּפוֹת

וְשֶׁל פְּרָחִים אַלְמוֹנִיִּים, הַמּוֹשִׁיטִים לָשׁוֹן אֲדֻמָּה וּצְהֻבָּה כְּנֶגֶד מְבַקֵּר־פֶּתַע כָּמוֹנִי

הַמְדַשְׁדֵּשׁ בֵּין הָאֲבָנִים, שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת נִשְׁחֲקוּ־נִשְׁבְּרוּ עֲלֵיהֶן; –

וּבְהִתְהַלְּכִי כָּךְ בֵּין הַמַּצֵבוֹת, בָּאוֹר הָאֲלַכְסוֹנִי שֶׁל אַחַר־הַצָּהֳרַיִם,

נִסִּיתִי לְפַעֲנֵחַ אֶת הַכְּתוֹבוֹת, כְּשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ אַחַר קְרוֹבֵי־מִשְׁפָּחָה:

– שֵׁמוֹת שֶׁפָּרְחוּ מִלִּבִּי מֵאָז יַלְדוּתִי הִתְיַצְּבוּ כָּעֵת מוּלִי וְתָבְעוּ פָּנִים וְדִבֵּר,

אֶלָּא שֶׁאֲנִי חִפַּשְׂתִּי שֵׁם אֶחָד בִּלְבַד, עַל־אַף תְּחוּשַׁת הַחֵטְא שֶׁהִתְעוֹרֶרָה בִּי:

אֶת שֵׁם אָבִי בִּקַּשְׁתִּי לְגַלּוֹת חָקוּק עַל מַצֵּבָה מִן הַמַּצֵּבוֹת הַלָּלוּ,

וּלְחִנָּם שִׁנַּנְתִּי בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי כִּי אָבִי קָבוּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל;

רָצִיתִי לִרְאוֹת אֶת קִבְרוֹ כָּאן, בְּסָמוּךְ לְכָל שְׁאֵרֵי־בְּשָׂרִי הַיְשֵׁנִים עוֹלָמִית,

נִדְמֶה, קִיּוּמָהּ שֶׁל אֲחֻזַּת־קֶבֶר מִשְׁפַּחְתִּית יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָפִיג אֶת אֵימַת הַחִדָּלוֹן

וְלִיצֹר הַרְגָּשָׁה שֶׁל אִינְטִימִיּוּת גַם בְּמַעֲמַקֵּי הַמָּוֶת;

וְאוּלָם תְּחוּשַׁת הַחֵטְא הָלְכָה וְגָבְרָה בִּי עַל שֶׁרְצוֹנִי לַעֲקֹר אֶת אָבִי מֵעֲפָרָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל,

עַל דֶּרֶך גִּלְגּוּל־הַמְּחִלּוֹת הֶהָפוּךְ, וּלְהָשִׁיב אֶת עַצְמוֹתָיו לְעִיר־הַצְּבִי;

אָז עָלְתָה בִּי גַם דְּמוּתָהּ שֶׁל אִמִּי,

בְּעוֹד מְנַסֶּה אֲנִי, בְּרֹב בְּהִילוּת, לְהַדְחִיק אֶת מַחְשַׁבְתִּי הָרָעָה

כְּשֶׁאֲנִי צוֹעֵק כִּמְעַט: "אֲבָל אִמִּי חַיָּה וְקַיֶּמֶת

אֲפִלּוּ שֶׁאֲחִיזַת נִשְׁמָתָהּ הִתְרוֹפְפָה בְּמִקְצָת בְּתוֹךְ הַגּוּף!" וּכְבָר רָעַדְתִּי כֻּלִי

בְּשֶׁל עָצְמַת מַחְשְׁבוֹתַי הָאֲסוּרוֹת, אֲשֶׁר פִכּוּ בִּי לְלֹא־חָשָׂךְ,

וַאֲנִי קוֹבֵר וְקוֹבֵר סְבִיבִי אֶת כָּל יַקִּירַי,

כְּדֵי לְהֵחָלֵץ מֵהַרְגָּשַׁת הָעֲזִיבוּת שֶׁתָּקְפָה עָלַי בְּיַרְכְּתֵי עִיר

שֶׁדִּמִּיתִי כִּי צָלְלָה בֵּין נְהָרוֹת מִיתוֹלוֹגִיִּים,

לְאַחַר שֶׁנֶּעֱקַרְתִּי מִמֶּנָּה בִּידֵי מַתִּיךְ־הַזֶּהֻיּוֹת הָעֲנָקִי,

נְהָרוֹת הַזּוֹרְמִים דַּרְכִּי בִּמְהִירוּת שֶׁל תִּשְׁעִים פְּעִימוֹת־לֵב לְדַקָּה

וְשׁוֹטְפִים וְשׁוֹטְפִים כָּל מַעֲצוֹר; –

אֶת עִיר־הֻלַּדְתִּי רָאִיתִי כְּמִבַּעַד לִפְּרִיזְמָה שֶׁל זֶרֶם־תַּחְתִּיּוֹת

וְהִיא מְרַטֶּטֶת וּמְנַתֶּרֶת מַעְלָה־מַטָּה, כְּשֶׁכָּל נִיעַ עַפְעַפַּיִם עָלוּל לְזַעֲזֵעַ אֶת קִיּוּמָהּ כָּלִיל.


1980