צְנִיפַת סוּסִים. כִּרְכָּרָה וְדֹחַק בְּנֵי־אָדָם, אֲרוֹן־עֵץ וּבוֹ מָוֶת רִאשׁוֹן.

וְסַבָּא אַלֶּכְּסַנְדֶר הֶחָכָם, שֶׁיָּדַע לָמוּת בְּעוֹד מוֹעֵד, שֶׁהִשְׂכִּיל לְדַלֵּג מֵעַל לְכָל קַוֵּי הָאֵשׁ וְהֶעָשָׁן בּקְפִיצָה אַחַת מִתּוֹךְ כִּסֵּא־הַגַּלְגַּלִּים שֶׁלּוֹ אֶל זִמְזוּם עֲצֵי־הָעַד שֶׁבְּג’וּנְגֶל בֵּית־ הָעָלְמִין שֶׁל עִירוֹ; סַבָּא קְטוּעַ־הָרַגְלַיִם שֶׁהֵטִיב לְעוֹפֵף אֶל תּוֹךְ מוֹתוֹ מִתּוֹךְ הַסֻּכֶּרֶת שֶׁאָכְלָה אֵיבָרָיו, בְּנָטְשׁוֹ מֵאָחוֹר אֶת כִּסֵּא־הַגַּלְגַּלִּים הַחוֹרְקָנִי שֶׁל חָלְיוֹ – הוּא הַיָּחִיד מִכָּל הַמִּשְׁפָּחָה הַמִּתְהַלֵּךְ עֲדַיִן בְּבִטְחָה בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, נִכְנָס וְיוֹצֵא בְּאֵין־רוֹאֶה בְּשַׁעַר בֵּיתוֹ שֶׁנֶּחֱרַב; אַךְ סַבָּא אַלֶּכְּסַנְדֶר אֵינוֹ רוֹאֶה דָבָר, שֶׁכֵּן הָעוֹלָם נֶעֱצַר בַּעֲבוּרוֹ בְּטֶרֶם אֵשׁ וּבְטֶרֶם עָשָׁן, סַבָּא אַלֶּכְּסַּנְדֶר אֲשֶׁר הִשְׂכִּיל לָמוּת בְּעוֹד מוֹעֵד וְכָעֵת הוּא יָשֵׁן לְקוֹל זִמְזוּם עֲצֵי הַבּוּקִיצָה וְהַצֶּאֱלוֹן, בְּעוֹד כִּסֵּא־הַגַּלְגַּלִּים הָרֵיק אָץ־וְרָץ מִסָּבִיב לָעִיר וְקוֹרֵא לְמִישֶׁהוּ לָבוֹא בְּעִקְּבוֹתָיו, לָבוֹא וּלְהַגִּיד “קַדִּיש”, אָץ־רָץ וְנִטְפָּל בְּקוֹלוֹ הַחוֹרְקָנִי אֶל כָּל מִי שֶׁחוֹצֶה אֶת הָעִיר וְרֵיחַ יְהוּדי עוֹלֶה מִגּוּפוֹ.