כְּאִישׁ הַמֵּרִים רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ שֵׁנָה

הִגְבִּיהָה הָעִיר אֶת רֹאשׁ מִגְדָּלֶיהָ אֶל־מוּל הַשָּׁמַיִם,

בְּשָׁכְבָהּ עַל צִדָּהּ, בְּעוֹד רֶטֶט עוֹבֵר בְּגִזְעֵי הָעֵצִים; –

הֵן כֹּה חֲרִישִׁית נָשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת

וְעַל מַיִם רַבִּים קוֹל לֹא נִשְׁמַע

מִלְּבַד מַשַּׁב־הָרוּחַ הַסּוֹבֵב בִּקְנֵי אַגְמוֹן וְסוּף,

וְגַם אַיְלוֹת־הַשָּׂדֶה לֹא בָּאוּ לִשְׁבֹּר צְמָאָן

בַּמַּיִם הַכְּחַלְחַלִּים וּמְרֻקְּמֵי־הָאַצּוֹת,

שָׁעָה שֶׁהַדֶּרֶךְ פָּנְתָה אֶל שַׁעַר הָעִיר

עִם מַגַּע גַּלְגַּלֵּי כְּלִי־הָרֶכֶב,

וַאֲנִי עוֹצֵר בַּנֶּהָג וְיוֹרֵד

אֶל שְׂדוֹת חִטָּה וְדַרְדָּרִים,

לָשֵׂאת תְּפִלָּה כְּמִי שֶׁבָּא אֶל פַּאֲתֵי בָּתֵּי־קְבָרוֹת;

וְאוּלָם, בְּטֶרֶם כַּלּוֹתִי אֶת דְּבָרַי

דִּמִּיתִי לִשְׂמֹעַ רוּחוֹת־רְפָאִים צוֹחֲקוֹת מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי

בְּעוֹדִי מִסְתַּבֵּךְ בְּטַלִּית וּבִתְפִלִּין

שֶׁהֲרֵי בְּעִיר זוֹ יָדְעוּ כָּל שׁוֹכְנֵי־הֶעָפָר

אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי שֶׁהָיוּ מְשֻׁלְּלֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת

וְעַל־כֵּן תָּמְהוּ עַד־מְאֹד עַל מַעֲשַׂי; –

וְאָמְנָם, אָזְנַי קָלְטוּ

אֶת נְהִיקוֹת חֲזִירֵי־הַשֻּׁמָּן שֶׁגָּדְלוּ בַּחֲצֵרֵנוּ

וּכְמוֹ לְבָרֵךְ עַל שׁוּבִי הֵם בָּאוּ כָּעֵת,

אַף שֶׁהָעֶרֶב כְּבָר הֵחֵל אֶת חַיָּיו הַחֲשֵׁכִים וְהַקָּרִים מִסָּבִיב

בְּבָלְעוֹ שְׁתֵּי צְלָלִיּוֹת:

אָב וּבִתּוֹ,

וַאֲנִי רַק עוֹמֵד וּמַחֲרִישׁ

בְּעוֹד נְהַר הָעִיר רוֹבֵץ לְרַגְלַי:

שָׂטָן הָעוֹטֶה תְּכֵלֶת – –