עִוֵּר אֲנִי, עוֹמְדֵי־מִן־הַחוּץ, מְאֵרָה הִיא,

גֹּעַל הוּא, סְתִירָה הִיא,

עֹל יוֹם־יוֹם מַחֲנִיק.

יָדִי אָשִׂים עַל זְרוֹעַ רַעְיָתִי,

עַל אֶפְרָהּ הָאָפֹר אֲפֹרָה יָדִי,

הִיא תַדְרִיכֵנִי בֵּין הָרִיק.

אַתֶּם נָעִים וְנָדִים וּבְטוּחִים כֻּלְּכֶם,

לֹא כִצְלִיל הָאֶבֶן עַל אֶבֶן צְלִילְכֶם,

אֲבָל אַתֶּם טוֹעִים: אֲנִי עַצְמִי

חַי וְסוֹבֵל וְרוֹעֵש בַּדְּמִי.

שַׁאֲגַת אֵין־סוֹף בְּקִרְבִּי,

וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הַצּוֹעֵק —

קְרָבַי אוֹ לִבִּי.

הֲתַכִּירוּ אֶת הַשִּׁירִים? אַתֶּם לֹא שַׁרְתֶּם אֶת אֵלֶּה,

לֹא בַנְּעִימָה הַזֹּאת,

לָכֶם בֹּקֶר־בֹּקֶר אוֹר חָדָשׁ יָהֵל,

חָמִים יָבוֹא אֶל הַדִּירוֹת.

לָכֶם הָרֶגֶשׁ פָּנִים אֶל פָּנִים,

הוּא הָעוֹשֶׂה רַחֲמָנִים.