א. מוּל חַלוֹנִי 🔗
דְּקָלִים יִפְרְשׂוּ הַזְּרוֹעוֹת
אֶל מוּל חַלוֹנִי הַפָּתוּחַ.
אֶחְמְדֵם בְּמַבָּט מִדּוֹרוֹת,
מִן הָאֶתְמוֹל הַשָּׁכוּחַ.
אֶחֱזֵם בְּעֵינֵי סָבָתִי
וּבְעֵינֵי אִמִּי כְּמוֹ פֶּלֶא,
וְהַכְּסוּת הָאַגָּדִית
מֵעַל גִּזְעֵיהֶם לֹא נוֹשֶׁלֶת.
כְּעוֹלָה מִבְּאֵר הַמַּרְאוֹת
לִי תִּקֹּד צַמַּרְתָּם הַמַּבְרֶקֶת,
וְעֵרְגָּה לְחוּשָׁה מִדּוֹרוֹת
עַל לוּלְבֵיהֶם מִתְרַפֶּקֶת.
ב. שְׁמֵי עֶרֶב 🔗
שְׁמֵי־עֶרֶב דָּמוּ אֲגַם מַיִם
בַּזֵּר הַיָּרֹק שֶׁל דְּקָלַי.
כּוֹכָבִים דְּמוּמֵי עַפְעַפַּיִם
נִשְׁקָפִים חֲרִישִׁים מֵעָלַי.
כְּפֶרַח עֲנָק שְׁחוֹר־כּוֹתֶרֶת
הַדֶּקֶל עַל שַׁחַק חִוֵּר,
וְהִלַּת הַלְּבָנָה מִסְתַּתֶּרֶת
מֵעֵבֶר עֲלֵי הַפְּאֵר.
רוּחַ רוֹנֶנֶת חוֹלֶפֶת,
הַצַּמָּרוֹת מְקִיצוֹת,
וּדְמוּת אַגָּדִית מִתְּכּוֹפֶפֶת
עָלַי מֵעָטֶּרֶת נוֹצוֹת.
ג. אֲהַבְתִיךָ 🔗
אֲהַבְתִיךָ, דִּקְלִי הֶעָנֵף, הַיָּרֹק,
אֲהַבְתִיךָ, מַכְנִיס הָאוֹרְחִים.
טוֹב לַחוֹזְרִים מִנִּי דֶרֶךְ רָחוֹק
וְיוֹשְבִים בְּצִלְּךָ וְנָחִים.
אֲהַבְתִיךָ צָעִיר וְשׁוֹפֵע צְלָלִים,
וְקָרוֹב אֶל אִמְּךָ אֲדָמָה,
מְבָרֵךְ בְּכַפֶּיךָ רָאשֵׁי עוֹלָלִים,
מִתְדַּפֵּק עַל חַלוֹן בִּדְמָמָה.
לְיָמִים כִּי גָבַהְתָּ, אַף שַׂבְתָּ, דִּקְלִי
תַּלְתַּלְךָ יְרַקְרַק עוֹד נָהַר –
יָקַר לִי נוֹפְךָ זֶה כְּצֶמֶד סְמָלִים
שֶׁל לִבְלוּב וּמַחְשׂוֹף הַמִּדְבָּר.
חָבִיב וְצָעִיר הִרְנַנְתַּנִי, דִּקְלִי,
בְּצַמֶּרֶת יַרְקוּת עֲנֵפָה.
הִנְנִי וְאֶקֹּד עַתָּה, כְּמוּשׁ הֶעָלִים,
לִפְנֵי הוֹד זִקְנָתְךָ הַזְּקוּפָה.
-
דְּקָלִים: המחרוזת, שנתפרסמה תחילה ב“גליונות” כרך י“ז חוב‘ ז’, תש”ה, כללה ד‘ שירים. ל“עבים חולפות” כינסה המשוררת רק ג’ שירים. והרי השיר שלא כוּנס:
דֶּקֶל
הַגֶּזַע צָעִיר וּמְסֻרְבָּל,
כָּבֵד וְרָחָב וּמְרֻתָּק,
וְכֻלּוֹ כִּפְנֵי אִצְטְרוּבָל
שֶׁצָּנַח מֵאַשּׁוּחַ עֲנָק.
הַצַּמֶּרֶת – מִכְחוֹל־עֲנָקִים
הַטוֹבֵל בְּצִבְעֵי הַמָּרוֹם
וּמוֹשֵחַ כִּפַּת הַשְּׁחָקִים
בִּתְכֵלֶת, אָפוֹר וְאָדֹם.
הֶעָנָף הוּא נוֹצָה אֲבוּדָה
מִכְּנָפוֹ שֶל עוֹף־פֶּלֶא קַדְמוֹן,
וַעֲדַת צִפֳּרִים מְדַדָּה
עָלֶיה בְּשִׁיר וְהִמְנוֹן. ↩