כָּל רוּחַ לַמִּפְרָשׂ.
כָּל הֶמְיַת־לֵב אַל נָא תְּהֵא נוֹבֶלֶת.
מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה נַפְלִיג עוֹד כְּתָמִיד מֵאָז,
כִּי רוּחַ בָּנוּ שֶׁאֵינָהּ נוֹפֶלֶת.
עוֹמְדִים אֲנַחְנוּ פֹּה לְאוֹר הַיּוֹם.
וְלַכָּבוֹד – דְּמָמָה, כִּי הוּא בַּכֹּחַ.
וּבַדְּמָמָה נִחְיֶה וּבָהּ נִדֹּם,
כִּי רַק מִמֶּנָּה שָׁב הַכֹּל לִפְרֹחַ.
וְלַמַּכְאוֹב רָחַב הַלֵּב,
לַהֲכִילֶנּוּ בִּבְכִיָּה נִסְתֶּרֶת:
כִּי הוּא חוֹזֵר בְּעוֹד הַכֹּל חוֹלֵף,
לְמַעֲנוֹ עוֹד לֹא נוֹלְדָה שָׁעָה אַחֶרֶת.
שׁוּב נִפָּרֵד מִכָּל אֲשֶׁר יָקָר,
וְנַעֲמֹד, – אֵין אוֹר בַּאֲבֵלִים לָלֶכֶת:
הַכֹּל נִרְאֶה בְּעֵינֵיהֶם עָקָר,
וְלֹא יָסֵבּוּ אֶל שֻׁלְחַן הַלֶּחֶם.
וּתְפִלָּתָם גְּדוֹלָה מֵאֵבֶל רַב:
אֶל הַמִּפְרָשׂ, נָא, תֵּאָסֵף כָּל רוּחַ,
כָּל הֶמְיַת־לֵב אַל נָא תִּבֹּל לַשָּׁוְא,
כִּי עוֹד נַפְלִיג מִפֹּה בַּשֶּׁקֶט הַפָּתוּחַ.
![פגישת האוהבים תרצה טנאי ציור-עמוד 33 אבלים (2).jpg](/rails/active_storage/blobs/redirect/eyJfcmFpbHMiOnsibWVzc2FnZSI6IkJBaHBBN3FwQVE9PSIsImV4cCI6bnVsbCwicHVyIjoiYmxvYl9pZCJ9fQ==--776b67bc0082a7fe9665c5b421dd774725dca8b1/%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9D%20%D7%AA%D7%A8%D7%A6%D7%94%20%D7%98%D7%A0%D7%90%D7%99%20%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%2033%20%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D%20(2).jpg)