שְׂפָתַיִם גְלִילִיוֹת, צָרוֹת וּמְחֻשָׁקוֹת.

נַסֵה בָּאֱגוֹזִים – יָכוֹל תּוּכַל לִפְתֹּחַ,

אַךְ לֹא שִׂפְתֵי גָלִיל, צָרוֹת הֵן וְקָשׁוֹת.

בָּהֶן תּוּכַל לִבְטֹחַ.

תְּפִלוֹת, הַרְבֵּה תְּפִלוֹת דִבְּרוּ שִׂפְתֵי הַחֵן,

שֶׁל יְהוּדִים רַכִּים, אֲשֶׁר חָלְמוּ לָרֶשֶׁת

נַחֲלַת שְׁקֵטִים עַל פְּנֵי גִבְעוֹת יַרְדֵן;

וְתִקְוָתָם כִּשְׁלַל צִבְעֵי הַקֶשֶׁת.

אֲבָל לֵילוֹת קְדוּמֵי פְּחָדִים

עָבְרוּ עַל הַגְבָעוֹת בְּסַכִּינִים שֶׁל רֶצַח,

אֲבָל יְמֵי חַמְסִין בְּרוּחַ לְהָטִים

עָבְרוּ, שָׁרְבוּ עַל לֹבֶן מֵצַח,

סִדְקוּ שִׂפְתֵי גָלִיל, אֲשֶׁר שָׁתוּ יַרְדֵן.

הִקְשׁוּ הַלְבָבוֹת יִרְאֵי הַשָׁמַיִם,

אֲשֶׁר נָתְנוּ חַסְדֵי נְעוּרֵיהֶם, חַסְדֵי הַחֵן,

בְּחִשׁוּק שְׂפָתַיִם.