הֵם נְהִירִים לִי: עֶרֶב לְלֹא קֵץ.

שֶׁעוֹד שְׁנַת־יְשָׁרִים תְּפֵלָה נוֹטָה לוֹ חֶסֶד.

וּמַעֲנִיקָה לוֹ קֵץ, תּוֹדָה לָאֵל.

וְלַיְלָה שֶׁל צַלְמָוֶת, בְּלִי זִכְרוֹנוֹת שֶׁל גוּף,

בְּלִי זִכְרוֹנוֹת חֲלוֹם, בְּלִי מֶלַח;

וְיוֹם שַׁעֲשׁוּעִים, שֶׁל צְחוֹק, דִבְרֵי חִדוּד.

הֵם נְהִירִים לִי: זֶהוּ הָעוֹלָם.

וְהָעוֹלָם, – חִידַת הַנֶפֶשׁ הַחוֹלֶמֶת,

חֶדְוַת גַרְגֵר־אָבָק בְּאֵיזוֹ עִיר

אוֹ כְּפָר, אוֹ לְדִיוּק: חֶדְוַת בָּשָׂר־וָדָם

לִקְרַאת הַתַּעֲלוּמוֹת, הַגְנוּזוֹת וְהַנְצוּרוֹת, –

זֶה הָעוֹלָם הַמְאֻשָׁר הָיָה קְלִפָּה. הַפְּרִי?

נָמַק, נָמַק, יָבֵשׁ עַד נֶעֱלָם.

מִכָּל אַשְׁלָיוֹתָיו, חֶדְוַת תַּעֲלוּמוֹתָיו

נִשְׁאַר בּוֹדֵד, בֵּין אֲדָמָה צוֹנֶנֶת

לְבֵין הַכֹּכָבִים, – אָדָם.

לְלֹא סְתָרִים, לְלֹא תַּעֲלוּמוֹת,

הוּא נָס, בּוֹרֵחַ מִנַפְשׁוֹ.

אֻמְלָל: עַל מִטָתוֹ בְּטֶרֶם לַיְלָה

בֵּין הִבְהוּבֵי אֱנוֹשׁ לְבֵין הָאֲפֵלָה

מַה יְהַרְהֵר, יָקָר, אֲשֶׁר נִבְרָא בְּצֶלֶם?

לְאָן יַרְחִיק, אֵיךְ יְרַחֵף בַּעֲבָרוֹ,

לְאָן יִנְהַר, אֵיךְ יְהַלֵךְ בֵּין תְּשׁוּקוֹתָיו,

לְאָן יִבְכֶּה, אֵיךְ יִתְחַקֶה עַל שָׁרָשָׁיו?

הוּא שׁוֹכֵב עַל מִטָתוֹ

וּרְבָבוֹת כְּמוֹתוֹ עַל הַמִטוֹת הַלְבָנוֹת,

וְאֵין לוֹ עוֹד עֵינַיִם אֶל הָאֲפֵלָה,

וְאֵין לוֹ לֵב אֶל נִבְכֵי הַשָׁרָשִׁים

הוּא שׁוֹכֵב וְהוּא שׁוֹמֵם.

טַלְטֵל אוֹתוֹ, עֲנַק הַגוּלִיבֶרִים,

וְהוּא יִבְכֶּה בְּתוֹךְ יָדְךָ וְיִתְחַנֵן,

וְיִשָׁבַע כִּי הוּא יִהְיֶה אַךְ טוֹב,

וְיַעֲשֶׂה אַךְ טוֹב. וְהוּא יַגִיד:

הָאֱלֹהִים טִלְטֵל אוֹתִי בְּכַפּוֹתָיו.

הַנַח לוֹ וּרְאֵה:

כֻּלוֹ רַק רְמִיָה. לֹא אֶבֶן בּוֹ עַל אֶבֶן.

עַל כָּל הִבְהוּב שֶׁל רֶגֶשׁ

הוּא מְגַלֶה דְלֵקוֹת שֶׁל אֵשׁ;

עַל רֶגַע קָט שֶׁל חֶסֶד

הוּא מְאֻשָׁר שָׁנִים, שָׁנִים.

עַל אֶבֶן מִצְעָרָה וּבוֹדֵדָה

בּוֹנֶה הוּא הֵיכָלוֹת שֶׁל קֶצֶף.

עַל אַהֲבָה עִוֶרֶת מִתְּשׁוּקָה –

מֵיטַב הַכְּזָבִים בֵּין כּוֹכָבִים וָאָרֶץ.

רַק הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַמֶרְחַקִים

בֵּינוֹ, – בֵּין מַה־שֶׁהוּא־מַמָשׁ,

בֵּין מַה שֶׁמַשִׂיגִים עֵינָיו, לִבּוֹ,

גּוּפוֹ, חוּשׁ רֵיחַ וְחוּשׁ טַעַם,

לְבֵין כָּל גִלְגוּלֵי הָרשֶׁם:

הָדוּר וּמְצֻחְצָח, הַסֵפֶר בְּיָדָיו.

מִי לֹא יֵדַע לְגַלְגֵל שִׂיחָה,

מִי לֹא כָּבַשׁ אֶת נֶכֶס הַשְׁתִיקָה,

שֶׁכְּבָר מִזְמַן אֵינָהּ עוֹד סְיָג לְמוֹ חָכְמָה,

כִּי סְיָג לָרֵיקָנוּת,

לַשִׁמָמוֹן שֶׁהוּא עָמֹק מִיָם.

רַק הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַמֶרְחַקִים.