לוגו
תְּנוּעַת פְּלָאִים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

[א]    🔗

וְלֵב אָדָם מִנֶּצַח לֹא יָדַע שָׂבְעָה.

כְּמוֹ הַגַּרְעִינִים הַזְּעִירִים, סְמוּיִים מֵעַיִן,

אֲבִי אֲבוֹת כָּל חֹמֶר, אַלְפֵי הָרְבָבָה,

אֲשֶׁר נָעִים בְּמַמְלְכוֹת הָאָרֶץ וְשָׁמַיִם, –


כֵּן הָאָדָם מִנֶּצַח נָע וְעוֹד יָנוּעַ.

כִּי כָּל כֻּלּוֹ בְּכֹחַ אֵיתָנִים נִבְרָא.

רַק גּוּף־חֲלוֹף יֵשׁ שֶׁיִּשְׁאַף לָנוּחַ,

אַךְ הָאָדָם יָנוּעַ כְּמוֹ בִּסְעָרָה.


יַעֲרֹג, יַחְתֹּר אֶל פֵּשֶׁר כָּל הַיְצִירִים,

יַעֲמִיק אֶל הַנִּסְתָּר מִדַּעַת וּמֵאוֹר.

וּכְבָר הֵסִיר אֶת מָסַכֵּי הָאַדִּירִים

וְהוּא עוֹדוֹ חוֹתֵר וְלֹא רָאָה עוֹד דְּרוֹר,


וְלֹא רָאָה מְנוּחָה. בְּמַמְלְכוֹת כָּל חֹמֶר,

תְּנוּעַת פְּלָאִים, שֶׁלֹּא תֵדַע עוֹד סוֹף.

רַק גּוּף־חֲלוֹף יֵשׁ וְיַבִּיעַ אֹמֶר.

אַךְ גַּרְעִינֵי הַלֵּב – הֵם לֹא יֵדְעוּ מַכְאוֹב.


 

[ב]    🔗

עָיַפְנוּ לְמַרְאוֹת עוֹלָם הַנֶּהְדָּרִים.

וְגַם הַמַּיִם, הָעֵצִים וְהַחַיּוֹת,

לֹא הֶעֱנִיקוּ דַי לְכָל הַיְצָרִים,

לְגוּף וָרוּחַ הַמְבַקְּשִׁים לִחְיוֹת.


עָיְפָה נַפְשֵׁנוּ לָעוֹלָם, לַחֲלִיפוֹת פְּלָאָיו.

וְגַם הַיֹּפִי יַחֲלֹף, יָמִיר תָּוִים.

פָּנִינוּ אִישׁ, כָּל אִישׁ, אֶל אֱלֹהָיו,

רַבִּים לֹא מְצָאוּהוּ בִּמְרוֹם הַכּוֹכָבִים.


וְהֵם פָּנוּ אֶל גַּרְגְּרֵי עָפָר וְאֶל מַתֶּכֶת.

עָיַפְנוּ מִמַּרְאוֹת עוֹלָם הַנֶּהְדָּרִים.

וְלֹא עָיַפְנוּ אֶל סוֹדוֹת עוֹלָם לָלֶכֶת,

שֶׁאֵין לָהֶם לֹא דְמוּת וּתְאָרִים,


שֶׁהֵם סְמוּיִים מֵעֵין אָדָם וְרַק הַחֲכָמִים

חוֹלְשִׁים בְּסִתְרֵיהֶם, כְּמוֹ כֹּהֲנֵי מִקֶּדֶם,

אֲשֶׁר רַק הֵם יָדְעוּ אֶת סוֹד הָאֱלֹהִים,

שֶׁאֵין לוֹ דְמוּת, אַךְ הִיא בָּנוּ יוֹקֶדֶת.


 

[ג]    🔗

מִשְׂחָק עֶלְיוֹן, הַהַסְוָאָה הָאַדִּירָה.

יְסוֹד אֶחָד לַכֹּל: לְגוּף אָדָם,

לְכוֹכְבֵי לֶכֶת, לְמִטְפַּחַת בְּהִירָה,

לְמַפְּלֵי הַמַּיִם וְלַדָּם.


יְסוֹד אֶחָד וּמֶה עָשְׁרוּ פָּנָיו,

וּמַה גְּדוֹלִים קְסָמָיו בְּכָל צוּרָה וָצֶבַע.

הוּא מְרַחֵף בָּעָב, בְּבַעֲלֵי כָּנָף,

בִּגְרוּטָאוֹת בַּרְזֶל, בִּירַק הַנֶּבֶט.


מִשְׂחָק עֶלְיוֹן וְאָנוּ, – גִּבּוֹרָיו.

כִּי בָאנוּ אֶל חֻקָּיו. הִרְחַקְנוּ לֶכֶת?

הָיִינוּ לִמְלָכִים עַל פְּנֵי כּוֹכָב,

שֶׁבּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, בְּלַהֲטֵי קְסָמִים מוֹלֶכֶת.


וְאֶת הַלַּיְלָה, מַשָּׁבוֹ שֶׁל הָאֵין־סוֹף,

הֵאַרְנוּ. לִרְצוֹנֵנוּ הוּא מֵאִיר.

וּמְהִירִים אָנוּ מֵאוֹר וָעוֹף.

וְאַף חֻקִּים לָנוּ אֲשֶׁר נִגַּדְנוּ בָּאַדִּיר.


מִשְׂחָק עֶלְיוֹן. נִהְיֶה גֵאִים. גַּם חֲרֵדִים.

וּרְאוּיִים לִיפִי עוֹלָם, בְּצֶלֶם הָרְבָבָה.

כָּל הַבְּדָיוֹת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁאָנוּ פֹּה בּוֹדִים

אֱמֶת הֵן. כְּמוֹ מִשְׂחַק הָרַאֲוָה.


 

[ד]    🔗

וְעוֹד פְּלִיאַת פְּלִיאוֹת אֲנִי מָלֵא,

עַל יְצִירֵי הַחֹמֶר, עַל כָּל עֵשֶׂב וְכָל חַי,

אֵיךְ בָּאוּ לָעוֹלָם בְּרִבְבוֹת צִבְעֵי עָלֶה,

צוּרוֹת פָּנִים וּדְמֻיּוֹת־גּוּף בְּלִי דַי –


וּכְבָר גּוֹבֶרֶת בִּי הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּפְּלִיאוֹת:

אֵיךְ בָּאוּ לָעוֹלָם כָּל יְצִירֵי אֵין־חֹמֶר,

מַכְאוֹב וְאַהֲבָה וְכָל הַמַּעֲלוֹת,

הַטּוֹב, הָרַע, כָּל מַחֲשָׁבָה וָאֹמֶר.


גַּרְעִינֵי הַלֵּב, סְמוּיֵי הָעַיִן,

שֶׁגַּם אוֹתָם כְּבָר מְעַנִּים שָׁנִים,

שֶׁגַּם בָּהֶם נָגוֹעַ לֹא יִגְּעוּ יָדַיִם,

וְלֹא חַיִּים יִרְאוּ אוֹתָם פָּנִים.


בְּבִרְקֵי הַדַּעַת וּבַחֲזִיזֵי הָרֶגֶשׁ,

נִסּוּ גְדוֹלִים לִפְצֹחַ אֶת סוֹדָם.

הָעֲמֻקִּים מִיָּם, הַנִּסְתָּרִים מֵרֶגֶשׁ,

הַנּוֹלָדִים בַּדָּם.


וְהִיא פְּלִיאָה. וֵאלֹהִים עַתִּיק

עוֹד עַל רָאשֵׁינוּ מְרַחֵף.

וּבִפְלִיאַת־תָּמִיד לֵב הָאָדָם בּוֹעֵר.

הַגּוּף יֵשׁ וְיִיעַף וְלֹא יִיעַף הַלֵּב.