תָּמִיד הָיְתָה

לִי

נְטִיָּה לֶאֱכֹל

מֶלֶט עִם מַיִם

תָּמִיד כְּשֶׁרָאִיתִי

אֶת הַפּוֹעֲלִים

מְמַלְּאִים אַמְבַּטְיוֹת

שְׁטוּחוֹת

עִם דְּפָנוֹת

שֶׁדּוֹמוֹת לְאַרְגְּזֵי

מַצָּעִים

שֶׁהָיוּ פַּעַם

מִתַּחַת לַמִּטּוֹת

וְהָיוּ בָּהֶם

מַצָּעִים

דֵּי וְרֻדִּים

שֶׁהִדִּיפוּ

רֵיחַ קַל

שֶׁל שֶׁתֶן

לַמִּטּוֹת הָיָה

צִפּוּי שֶׁל

נִיקֶל

וְהֵן הָיוּ

גְּבוֹהוֹת

לְעֻמַּת הַמִּטּוֹת

שֶׁל הַיּוֹם

וְרִצְפַּת הַמִּטּוֹת

הָיְתָה

רֶשֶׁת צְפוּפָה

קְלוּעָה

לִפְעָמִים מֵרָאשׁוֹת

הַמִּטָּה

הָיוּ עֵץ

ירַקְרַק

בְּאַרְגָּזִים כְּאֵלֶּה

פּוֹעֲלֵי בִּנְּיָן

עִרְבְּבוּ אֶת הַמֶּלֶט

עִם הַמַּיִם

בְּמַעְדֵּר

וּכְכָל שֶׁעִרְבְּבוּ

רָצִיתִי

לִטְעֹם אוֹתוֹ

עוֹד יוֹתֵר

וּכְשֶׁהוֹסִיפוּ חָצָץ

יָדַעְתִּי שֶׁהַסִּכּוּי

שֶׁאֶטְעַם מִמֶּנּוּ

פָּחַת

אֲבָל אֲנִי

רָצִיתִי

יוֹתֵר.