שְׁבָלִים

שֶׁל אֳנִיּוֹת וְגַם שֶׁל

סִירוֹת וַאֲפִלּוּ

שֶׁל אֳנִיּוֹת מִלְחָמָה

כְּמוֹ זוֹ שֶׁעוֹבֶרֶת

עַכְשָׁו

מוּלִי

מוּל חַלּוֹנוֹת

בְּהַמְתָּנָה

אֳנִיַּת מִלְחָמָה

עָבְרָה לָהּ

וּמֵאֲחוֹרֶיהָ

שֹׁבֶל שֶׁל

קֶצֶף לָבָן

אֲפִלּוּ סְפִינוֹת

קְטַנּוֹת וְסִירוֹת

יוֹצְרוֹת

שֹׁבֶל

מְשַׁכֵּר

אֶת עֵינַי

אֲנִי עוֹקֶבֶת אַחֲרָיו

אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת

עָלָיו בַּמַּבָּט

מִלְּמַעְלָה

עוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ הָהָר

מִמְּעוֹף הַצִּפּוֹר

שֹׁבֶל הוּא

עִקְּבוֹת חֲלוֹם

לַמֶּרְחַקִּים

הָאֲרֻכִּים

וְהָרְחוֹקִים

שֶׁאוּלַי

עוֹד

יַגִּיעוּ

אֵלַי.