אֲנִי אוֹהֶבֶת
אֶת רֵיחַ
הָעֲזִיבוּת
אֶת חֲתִיכוֹת הַקִּיר
עִם הַטִּיחַ הַצִּבְעוֹנִי
חוּם וְתָכֹל
אֶת צִמְחֵי הֶחֳרָבוֹת
חֶלְקֵי הָרְעָפִים
אֲנִי מְמַשֶּׁשֶׁת
אוֹתָם
וּמְרִיחָה
כָּאן
בְּבַת־גַּלִּים
בְּצֵל עֵץ הַתְּאֵנָה
וְהַתּוּת
לֹא כָּל־כָּךְ
רָחוֹק
מֵהַיָּם
וּמֵהַקָּזִינוֹ וּבְרֵכַת
הַמַּיִם הַמְּלוּחִים
שֶׁבַּיָּם
שֶׁכְּבָר הָיוּ
וְעוֹד יֶשְׁנָם
וְאֵינָם.