לוגו
למשורר פלסטיני
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

יְדִידִי הַיָּקָר,

אֲנִי מְבִיאָה לְךָ אֶת הַשִּׁיר שֶׁלִּי כְּמוֹ חֲתִיכַת בָּשָׂר מְדַמֵּם מִשּׁוּלֵי שִׁירִי הַקָּרוּעַ.

שְׁעַת הַחֲצוֹת מְסַמֶּנֶת בֵּינֵינוּ

גְּבוּל.

אַתָּה אוֹמֵר “מִכָּאן אֲנִי” וְשׁוֹאֵל אוֹתִי

מֵאַיִן אַתְּ? מֵאַיִן

אַתְּ?

הַאִם אַתְּ לֹא חַיָּה עַל אַדְמָתִי?


רוּחַ סוֹחֶפֶת אֶת שְׁנוֹת שְׁאוֹנִי בַּמְּדִינָה הַחַיָּתִית הַזֹּאת

שֶׁמּוֹבִילָה אֶת רַגְלַי לְהִתְהַלֵּךְ בָּעוֹלָם, שֶׁמֵּינִיקָה אוֹתִי

מִשָּׁד שֶׁל אִמָּא אֲדָמָה.

אֲנִי? אַתָּה רוֹצֶה לָדַעַת מֵאַיִן אֲנִי?

מִכָּאן.


כֵּן, אֲנִי מִכָּאן מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת, מֵהַהִיסְטוֹרְיָה הַמַּלְכוּתִית הַמְּאֻבֶּקֶת,

אֲנִי מִכָּאן.

אַתָּה מַכִּיר אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה?

אַתָּה יוֹדֵעַ מָה הָיָה פֹּה קֹדֶם שֶׁדָּרַכְתָּ

עַל הָאֲדָמָה הַזֹּאת?

קֹדֶם שֶׁסַּבָּא שֶׁלְּךָ חָרַשׁ

אֶת הָאֲדָמָה הַזֹּאת?

כּוֹאֵב לִי וַאֲנִי מְבִינָה אֶת הַפֶּצַע. אַךְ סְלַח לִי,

אֲנִי רְדוּפָה וּבִקַּשְׁתִּי לַחְזֹר

לְאַדְמָתִי הַבְּטוּחָה.

יְהוּדִיָּה אֲנִי.

כְּכָל שֶׁהִרְחַקְתִּי נְדֹד הִתְהַלַּכְתִּי כְּרוּתַת וַדָּאוּת,

עֲרוּפַת אֲדָמָה.


כֵּן, זוֹ מוֹלַדְתְּךָ, אַךְ שֶׁלִּי הֵם הַמַּיִם, הָאָבָק,

הַסֶּלַע וְהַכֻּרְכָּר

כְּבָר 5000 שָׁנָה.

כָּאן סֻמַּנְתִּי. כָּאן נִקְבַּע גּוֹרָלִי. מִכָּאן גֹּרַשְׁתִּי. לְכָאן עָרַגְתִּי.

הִסְתַּרְתִּי זֶהוּת בַּגָּלוּת כְּדֵי לְהִנָּצֵל. כְּדֵי לְהִתְחַבֵּר עִם אֲסַפְסוּף

שֶׁל עַם שֶׁנּוֹתַר לִי.

לְכָאן קִבַּלְתִּי וִיזָה לָצֵאת כְּשֶׁבִּבְרִית הַמוֹעֲצוֹת אָמְרוּ לִי שָׁנִים

“נְיֵיט”.

הַצַּעַר שֶׁלְּךָ הוּא גַּם

הַצַּעַר שֶׁלִּי.


אֵיךְ יָשַׁנְתְּ? אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי בְּווַאטְסְאַפּ מַמָּשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר, לִפְנֵי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ פִּהֲקָה.

הַחֲלוֹם שֶׁלִּי נָדַד בָּעוֹלָם. חָצָה אוֹקְיָנוֹסִים, וָאדִיּוֹת וּכְרָמִים. דִּלֵּג עַל חוֹמוֹת, חוֹזִים

וְקִרְעֵי מִלְחָמוֹת. הַסֵּרוּב דִּבֵּר שָׂפוֹת זָרוֹת. רַק לָאַהֲבָה הָיְתָה

שָׂפָה אַחַת.

גַּם אוֹתִי הַצְּלָלִים רוֹדְפִים. אֲנִי קָרְבָּן שֶׁעוֹטֶה מַסֵּכָה שֶׁל מְנַצֵּחַ.

כְּתֹב, מְשׁוֹרֵר! כְּתֹב הַכֹּל!

אֶת הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי אֲנִי שׁוֹפֶכֶת לַדְּיוֹ שֶׁלְּךָ וּבְדִמְעוֹתֶיךָ אֲנִי מְנַקֶּדֶת

אֶת הַכְּתָב שֶׁלִּי.

הַשִּׁירָה הִיא הָאוֹטוֹנוֹמְיָה הַיְּחִידָה שֶׁנּוֹתְרָה לָנוּ בְּעוֹלָם הוֹלֵךְ וּמִתְקַדֵּר.

פִּסַּת הַחֵרוּת הַיְּחִידָה. הַמָּקוֹם הַבִּלְבַדִּי. הַהַצָּלָה הַבִּלְבַדִּית. אַף כִּי אַתָּה בִּגְאֻלָּה לֹא

מַכִּיר.

הֲרֵי אַתָּה אָנַרְכִיסְט שֶׁמַּאֲמִין בְּיָד מְצֻלֶּקֶת וּבְעִקָּר בָּאַהֲבָה.

מוּכָן לְהִפָּגֵשׁ אִתִּי גַּם אִם הִיסְטוֹרִית אֲנִי הָאוֹיֶבֶת שֶׁלְּךָ.

אֵיךְ אַתָּה יָשֵׁן, יְדִידִי?

הַאִם אָכַלְתָּ?

אֲנִי מְנַגֶּנֶת עַכְשָׁו בִּפְסַנְתֵּר, תִּסְתַּכֵּל.

אֲנִי מְנַגֵּן בְּחָלִיל נָאִי, תִּשְׁמְעִי.


נְדַבֵּר.

נְדַבֵּר.