וַאֲנִי קְנוֹקֶנֶת. אַקְרוֹבָּטִית צִמְחִית עֲצוּבָה.
אִם תָּבוֹא מֵהַכֶּרֶם שֶׁלְּךָ אֶל הַכֶּרֶם שֶׁלִּי
דֶּרֶךְ הַגָּדֵר
אַשְׁקֶה אוֹתְךָ בְּיֵין כּוֹפְרִים,
כָּזֶה שֶׁאַתָּה מְאַדֶּה מִפִּיךָ בְּלֵילוֹת פְּרוּצִים
אֲדֻמֵּי עֵינַיִם וְנוֹטְפֵי זֶרַע.
אָז מָה אִם הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁלְּךָ מְזַנֶּבֶת אַחֲרַי? הַגָּדֵר פְּרוּצָה.
אַל תָּבוֹא. לֹא
אֶפְתַּח לְךָ.