הַלַּיְלָה הַחוֹמָה מַפְרִידָה בֵּינֵינוּ.

כָּל הַיּוֹם רִפֵּאנוּ אֶת הַפְּצָעִים מִלֵּיל יָרֵחַ חֲסַר זִכָּרוֹן.

תַּאַוְתָן עִם נִיבִים

שֶׁלּוֹעֵס אוֹתָנוּ וּפוֹלֵט

כְּפִרְקֵי הִיסְטוֹרְיָה.

מְכַסֶּה לֵילוֹת

לְלֹא אַהֲבָה.

אֲנִי רוֹצָה לִתְלֹשׁ מֵהַסֵּפֶר

אֶת יְמֵי הָאֲפֵלָה

לְרַפֵּא אֶת שְׁנֵינוּ

תְּאוֹמֵי חֹסֶר סַבְלָנוּת,

אוֹיְבֵי הַשַּׁלְוָה.

הַשַּׁיָּכוּת שֶׁלָּנוּ

לְאוֹתוֹ קַו חוֹף יוֹלֶדֶת

תְּשׁוּקָה

הַקְּמָטִים מִתְמַלְּאִים בִּדְמָעוֹת.

הלב כְּמוֹ תָּמִיד

דָּלוּק,

שׂוֹרֵף אֶת הַדֶּרֶךְ

חֲזָרָה.