חוֹזֶרֶת לָרְחוֹב מִפִּילָאטִיס.

כָּל הַלַּיְלָה גֵּירַדְתִּי אֶת הַקִּיר שֶׁלְּךָ מְרֻסֶּקֶת לֵב.

רָאִיתִי שֶׁאַתָּה מְהַלֵּל בְּשִׁירְךָ אֶת

נְדִיבוּת לִבָּן שֶׁל הַזּוֹנוֹת:

לֹא לֹא.

הָאִשָּׁה הַיְּשׁוּבָה עַל סַפְסָל מַחְזִיקָה

שֶׁלֶט קָטָן בִּכְתַב יָד חֲצִי־קָרִיא

מְבַקֶּשֶׁת כֶּסֶף לְאֹכֶל.

אֲנִי חוֹזֶרֶת אָחוֹרָה

לָתֵת לָהּ אֶת מָה שֶׁ

אוֹתָהּ יְשַׂמֵּחַ וְלִי לֹא יַחְסִיר.

לַכֶּסֶף אֵין רֵיחַ, אֲבָל

הוּא הפשע הַגָּדוֹל

בְּתוֹלְדוֹת הָאֱנוֹשׁוּת.