נִצֶּבֶת עַל שְׂפַת הָעוֹלָם
בְּטַבּוּר הַכְּאֵב.
לִימִינֵךְ גֶּשֶׁר וְלִשְׂמֹאלֵךְ חורבה
עָשׂוּיה חֲלָלִים וְאֶבֶן. הָאֹפֶק שֶׁלָּךְ קִיר הַלַּיְלָה
וְגַבֵּךְ מתגעגע לעָבָר
שֶׁיַּסְפִּיק
עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת.
בַּלֵּילוֹת אַתְּ עוֹרֶגֶת
לְיָם כָּחֹל
וּבִימֵי הַשְׁלָמָה שֶׁל יָם וְשָׁמַיִם
אֶת אִי שֶׁעָלָיו נָחִים הַחֲלָלִים כֻּלָּם.