אַתָּה נוֹתֵן לִי לְטַפֵּל בְּךָ.
מְאַפְשֵׁר לִי לְקַבֵּץ מִשִּׁירֶיךָ
טְלָאֵי אֱמֶת
עֲטוּפִים בְּזֵעָה קָרָה.
הַמִּלִּים
לֹא מַצְלִיחוֹת לְרַמּוֹת אוֹתִי
בְּשׁוּם שָׂפָה.
הִתְחַלְתִּי לִלְמֹד עֲרָבִית כְּדֵי לִקְרֹא אוֹתְךָ בַּמָּקוֹר.
לְהִתְחַקּוֹת אַחַר הַכְּמָסִים שֶׁאַתָּה מַטְמִין.
שׁוֹלֵחַ אוֹתִי לִשְׁלִיחוּת אֲרֻכַּת יָמִים.
לוֹחֶצֶת יְחֵפָה עַל דַּוְשַׁת הַפְּסַנְתֵּר
מְשַׁחְרֶרֶת דְּיוּנָה פּוֹלִירִיתְמִית
בֵּין שָׂפָה לְשָׂפָה
וְהַהֵד גוֹאֶה.