שׁוֹלֵחַ לִי בַּד צַח מְגֹאָל בְּדָמְךָ.

(הִנֵּה שׁוּב פָּצַעְתָּ,

רִסַּקְתָּ יָד,

עָקַרְתָּ לֵב)

בִּשְׁבִיל מָה,

בִּשְׁבִילִי?

אֲנִי דְּמוּת תָּנָ"כִית,

צֶלֶם אֱנוֹשׁ עַל אֲדָמָה שֶׁלֹּא תִּזְכֶּה

לִתְחִיַּת הַמֵּתִים.

אִם אַכְנִיס אוֹתְךָ מֵהַחַלּוֹן

יוֹקִיעוּ אוֹתִי מֵהָאֲדָמָה הַזֹּאת.

אֶשָּׁאֵר תְּלוּיָה בֵּינְךָ לְבֵין הַצֶּלֶם,

תֹּאכַל מִבְּשָׂרִי תְּהוֹם קְדוּמִים,

וּכְשֶׁתָּחוּשׁ חֹר נִפְעָר,

קַנֵּחַ בְּדָמִי.

מִי יִשְׁמֹר

עָלַי?