בְּשַׁבְרִיר שִׂיחָה עִם פִילוֹסוֹף

הִתְוַדֵּיתִי עַל אַהֲבָתִי לְפִילוֹסוֹף אַחֵר.

אֲנִי קִיצוֹנִית, אָמַרְתִּי לוֹ.

וְהוּא, שֶׁמְּדַיֵּק אוֹתִי כִּבְיָכוֹל, שָׁאַל:

לְמָה הַכַּוָּנָה?

מְפַצֵּל כַּנָּהוּג בְּשִׂיחַ מִסּוּג זֶה:

בְּרֶגֶשׁ אוֹ בְּמַעֲשֶׂה?

וַאֲנִי, שֶׁהֶרְמָנוֹיְטִיקוֹת הֶחְרִיבוּ אֶת חַיַּי, עוֹנָה:

הַמַּעֲשֶׂה הַיָּחִיד בְּחַיַּי

זוֹ הַשִּׁירָה.

זֶה בֶּאֱמֶ־ מַעֲשֶׂה נוֹעָז בְּיָמִים אֵלּוּ, הוּא אוֹמֵר,

וְיוֹצֵא מֵהַתְּמוּנָה.

מַשְׁאִיר אוֹתִי לִתְהוֹת עַל “נוֹעָז” וְעַל “יָמִים אֵלּוּ”,

וְעַל הָאוֹת הַחֲסֵרָה.