וְשׁוֹמֵט לִי אֶת הַיָּד

כְּשֶׁאֲנִי עוֹלָה

לְפִסְגַּת הַצּוּק.

אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת אֵיךְ

יָרַדְתִּי מִשָּׁם

אֲבָל הַשְּׂפָתַיִם חִפְּשׂוּ

אֶצְבָּעוֹת.

זֶה חֲלוֹם

רָקוּם,

מַרְהִיב,

שֶׁפּוֹרֵם אוֹתִי בְּקוֹלְךָ,

וְדוֹאֵג שֶׁלֹּא אֶתְעוֹרֵר.