אַתָּה מִתְגַּלְגֵּל מִצְּחוֹק כְּשֶׁאֲנִי מוֹעֶדֶת בָּאוֹתִיּוֹת הַגְּרוֹנִיּוֹת.

שׁוֹלַחַת לְךָ תְּמוּנָה, אֵיךְ מֵהַקַּקְטוּס בַּכְּנִיסָה לַבַּיִת

מִשְׂתָּרֵג לוֹ פֶּרַח עֶרְוָתִי. אַתָּה כּוֹתֵב

“שִׁלְחִי לִי אֶת רֵיחַ הַפֶּרַח” בְּלִי לְצָרֵף חִיּוּךְ.

אֲנִי יְכוֹלָה לְדַמְיֵן אֵיךְ

אַתָּה נוֹגֵעַ, שׂוֹרֵט אֶת הַמְּחִצּוֹת, עוֹצֵר אֶת הַדָּם מֵהַוְּרִיד שֶׁלֹּא

אַמּוֹת לְךָ בֵּין הַיָּדַיִם. אֲנִי לֹא נִכְנַעַת. מַכְנִיסָה אוֹתְךָ לְחַיַּי.

אַתָּה נִטְרַף. קוֹרֵא לִי פָאטְמָה.

“פָאטְמָה”. אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ אֶת הַוִּבָּרְצִיּוֹת שֶׁל קוֹל הַקַּקְטוּס שֶׁלְּךָ

שֶׁזּוֹמֵם

לִכְבֹּשׁ אוֹתִי בַּחֲזָרָה.