אֵין פֹּה דִּמּוּיִים

יֵשׁ רַק רִיק.

כִּי אוֹתָךְ אֵין לְמָה לְהַשְׁווֹת

בְּשׁוּם צוּרָה וּבְשׁוּם אֹפֶן.

אַתְּ

שֶׁהֵכַנְתְּ לָנוּ גָּלוּת

תַּחַת בַּיִת

בַּמִּפְגָּשׁ בֵּין יָפוֹ לְתֵל אָבִיב

הִבְרַזְתְּ לִי בִּקַּשְׁתְּ

בּוֹא לַמִּרְפֶּסֶת

וַאֲנִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לִהְיוֹת רוֹמֵאוֹ

לֹא חִלַּלְתִּי לָךְ

זָרַקְתִּי אֶת הַנֵּאי שֶׁלִּי לַיָּם