הַסֵּדֶר הִשְׁתַּנָּה לִי
אֲנִי עֲרוּפָה
הָאַהֲבָה חָפְשִׁית
הָאַהֲבָה מְקִימָה גֶּשֶׁר
הַכּוֹחַ הַיָּחִיד הַפּוֹעֵל בָּהּ הוּא
כּוֹחַ הַבְּחִירָה
הַנּוֹיְרוֹנִים
כִּוְּצוּ לִי אֶת הָרֶגֶשׁ
הַנֶּזֶק עַל סַף הִתְאַבְּדוּת
אֲבָל
מִישֶׁהוּ אוֹהֵב אוֹתָךְ
אַתָּה בּוֹדֵק לִי אֶת הַדֹּפֶק בֹּקֶר־עֶרֶב
מְוַדֵּא שֶׁאַתָּה עַל סֵדֶר הַיּוֹם שֶׁלִּי
מִצְטַלֵּם עַל גְּבוּל הוֹוֶה־עָבָר־עָתִיד
אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁאֵין זְמַן.