מִתְרַגֶּלֶת לָעֻבְדָּה שֶׁהַחַיִּים הָאֵלֶּה

לֹא יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם בְּלִי

מְעִידוֹת

מוּזִיקָה

וְאַלְכּוֹהוֹל

הַמֵּיתָר שֶׁלִּי פָּקַע בַּיּוֹם בּוֹ הִכַּרְתִּי אוֹתְךָ

“הֻפְסְקוּ הַתְּאוֹמִים” מוֹדִיעַ

הַצַּד שֶׁלְּךָ

“אֲנִי מִתְיַצֶּבֶת” מוֹדִיעַ הַצַּד שֶׁלִּי

בַּשִּׁירָה

לַשָּׂפָה יֵשׁ כַּרְטִיס בִּקּוּר

אִם תִּצְלַע

תִּכְאַב

תַּעֲלֶה אֶת חֹם הַגּוּף

אוֹ

תִּתְאַשְׁפֵּז

יַעַמְדוּ אֲחֵרִים

יִתְּנוּ לְךָ לָשֶׁבֶת

אֲנִי מוּכָנָה לִהְיוֹת צְלִיל

הֶחְלֵטִי טִבְעִי וּמַטְמִיעַ חֲלוֹמוֹת

אַתָּה יוֹדֵעַ,

לֶעָבָר יֵשׁ תְּכוּנָה מְגֻנָּה

לִסְגֹּר דְּלָתוֹת

אִם כִּי הַצִּפּוֹר

בְּמֶזֶג אֲוִיר כְּמוֹ הַיּוֹם

פּוֹתַחַת אֶת כֻּלָּן