בּוֹא נֹאהַב בְּאֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה

לָמָּה שֶׁלֹּא נֵלֵךְ בְּנֹעַם

לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם

נְנַעֵר אֶת גַּרְגְּרֵי הַנִּרְדָּפוּת

נִמְצָא אֶת שְׂפַת הַשְּׂעוֹרָה

אֵיךְ אֲדַבֵּר עִם עַם אַחֵר

עִם עַמִּי לֹא הִצְלַחְתִּי לִמְצֹא שָׂפָה

אָז בּוֹאִי, בּוֹאִי נֵלֵךְ לְעַם אַחֵר

כֵּן כֵּן,

יֵשׁ מְדִינוֹת שְׁקֵטוֹת יוֹתֵר

אֲבָל לֹא לֹא,

זֹאת הַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ

בּוֹא נִרְכֹּשׁ אֵמוּן בְּפַכִּים קְטַנִּים

בַּלֶּגָטוֹ שֶׁל הַנֵּאי

בַּסְּטָקָטוֹ שֶׁל הַפְּסַנְתֵּר

בְּקוֹל הַקְּטִיפָה בִּקְרִיאַת הַשִּׁירָה

בִּתְמוּנַת הַסָּלָט הַקָּצוּץ דַּק־דַּק

בַּמַּתְכּוֹן לְקָפֶה שְׂעוֹרָה