טָוִיתִי גֶּשֶׁר

שֶׁעָלָה כִּנְחִיל יוֹנִים

מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַיָּם.

זֶה הָיָה אַחֲרֵי שֶׁעָמַדְנוּ עֲרֻמִּים קוֹל מוּל קוֹל

וְאָז הִתְעוֹרַרְתִּי

לִבְנוֹת בְּמוֹ יָדַי.

שָׁאַלְתִּי בְּווַאטְסְאַפּ

עַל מָה אַתָּה חָלַמְתָּ

וְגִלִּיתִי לְךָ אֶת הַסַּבְּטֶקְסְט שֶׁאִישׁ לֹא מְדַבֵּר עָלָיו וְאַתָּה

הוֹצֵאתָ סַבְּטֶקְסְט מִתּוֹךְ

הַסַּבְּטֶקְסְט

וְהִשְׁאַרְתָּ אוֹתִי

וְיָדַי זָבוּ דָּם.

וְהִמְשַׁכְתִּי וְהִמְשַׁכְתִּי וְהִמְשַׁכְתִּי

כְּמַעֲשֵׂי הָאָבוֹת.