לוגו
מִכַּרְכֻּבֵּי בָתֵּינוּ הֵגִיחוּ...
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

מִכַּרְכֻּבֵּי בָתֵּינוּ הֵגִיחוּ צִפֳּרֵי הָרַע

וּבְגַחֲלֵי הָאֵשׁ בְּמַקּוֹרָן הֵן עָפוֹת וְשָׁרוֹת

כְּקוּקִיאוֹת צוֹרְחוֹת בְּחֶדְוָה בְּגַנֵּי הָאָבִיב.

וּרְאוּ אֵיךְ מִתְלַבְּשִׁים אַלּוֹנִים חִישׁ קַל בְּשַלְהָבוֹת

כְּמוֹ יָבְשָׁה בָּם טִפָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁל נוֹזְלֵי הַחַיִּים,

אוֹ מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁקוּם מַעְיָנוֹת מֵעָל וּמִלְמַטָּה,

וְכָל עִגּוּלֵי שְׁנוֹתֵיהֶם מִקְּלִפַּת הַחוּץ עַד לֶב לִבָּם

טַבָּעוֹת שֶׁל מַק וְרִקָּבוֹן;

וְאֵיךְ רוֹקְדָה הַמְּדוּרָה לְכָל הָעֲבָרִים, וּמְדִינוֹת

מִסְתַּכְּלוֹת לְרֶגַע בַּעֲרִיגָה וּפוֹשְׁטוֹת זְרוֹעוֹתָן

וְקוֹפְצוֹת אֶל תּוֹכָהּ

כִּקְפֹץ בְּתוּלוֹת־חֵן מֵעַל קַרְשָׁן הַקְּפִיצִי הַמַָּיְמָה.


אָהַבְנוּ כָּל כַּךְ אֶת הַעוֹלָם. עִם אָבִיב יָצָאנוּ

לְבָרֵךְ הַנֵּס וְהַפֶּלֶא שֶׁל נְבָטִים רִאשׁוֹנִים

וְרֹאשׁ קָטָן זְהַבְהַב שֶׁל כַּרְכֹּם מִזְדַּקֵּר בֵּין שְׁלָגִים.

וְעֵת קַיִץ הוֹפִיע וְהִדְלָה פָּרוֹכוֹת הָעוֹלָם

בְּקִידָה שֶׁל חֵן: בּוֹאוּ, בּוֹאוּ, הַדְּרָכִים נִפְתָּחִים,

אָז מֵחוֹף אֱלֵי חוֹף רוּחוֹת קַלִּים וּקְרִירִים נְשָׂאוּנוּ

וּמְזוּזַת כָּל מְדִינָה חֲדָשָׁה נָשַׁקְנוּ בְּרֶטֶט,

בְּסִכּוּי גִיל־חִיל לְמֵם־טֵית שַׁעֲרֵי זָרוּת וּפְלִיאָה

עַד נָבוֹא לְשַׁעַר הַנּוּן בּוֹ יְקַבֵּל פָּנֵינוּ

הַלֵּב הָאֱנוֹשִי הָאֶחָד שֶׁל מֶרְחֲבֵי תֵבֵל. –

אָהַבְנוּ הָעוֹלָם וְלָמָּה אֵין אֶחָד בֵּינֵינוּ

שֶׁיּוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְיַחְטֹף מִכֹּתֶל דְּלִי מַיִם,

שֶׁיִּתַּר מִמְּקוֹמוֹ וְיִשְׁאַג: מַה נֶּחֱשֶׁה? נְכַבֶּה!

נוּגִים נַעֲמֹד בְּלִי קְרִיאָה לָאָדָם, בְּלִי שַׁוְעָה לְשַׁדַּי,

וַאֲבוֹי, לֹא בְלִי צַהֲלַת־סְתָרִים: בְּעַר, בְּעַר, עוֹלָם!


מִכַּרְכֻּבֵּי בָתֵּינוּ הֵגִיחוּ… הוֹי אַחִים מְפֻזָּרִים,

הָבָה נַבִּיט בְּכַנְפֵי הַשְּׁחוֹר תּוֹךְ הַטִּשְׁטוּשׁ הָאָדֹם,

בְּמַקּוֹרָן הַמְעֻקָּם, בִּירַקְרַק הָרַעַל שֶׁבְּעֵינֵיהֶן;

הָבָה נִשְׁמֹר אֶת דְּמוּתָן!

וּבִשְׁקַע הַתַּבְעֵרָה וְרָאשֵׁי־הַמַּטּוֹת הַזְּקֵנִים

עַל כֻּרְסוֹת הָרֹךְ יֵשְׁבוּ כְּבוּדִים, וּבְיָדָם הַקְּמוּטָה

יְנַהֲלוּ אֶת קֻלְמוּס־הַגּוֹרָל שֶׁיַּחֲרֹק וְיַחְגֹּר

כְּמוֹ נִמְאַס גַּם עָלָיו נְתִיבוֹ וִיפַשֵּׂק שְׁתֵּי שִׁנָּיו:

עַד אָן? יְנַהֲלוּהוּ עַל כָּרְחוֹ לְהַתְווֹת הַגְּבוּלוֹת,

חִתּוּכִים עֲקוּמִים בַּלֵּב הָאֱנוֹשִׁי הָאֻמְלָל,

וְנִשְׁלַם וְתָם.

הַלְלוּנוּ כָּל מְשׁוֹרְרֵי־יָהּ וְכָל קוֹרְאֵי הַדּוֹרוֹת,

עִנְדוּ־עִנְדוּ לְרָאשֵׁינוּ אֶת זֵרֵי הַדַּפְנָה לָנֶצַח!

אָז נָבוֹא וְנַעֲמֹד מֵאַחֲרֵי כָּל קָרְחָה מַבְהִיקָה

וְנִשְׁלֹף הַדְּמוּת מִמַּעֲמַקֵּי לִבֵּנוּ: רְאוּ

אֵלֶּה אֵלֶּה צִפֳּרֵי הָרַעַ נוֹשְׂאוֹת גַּחֲלֵי הָאֵשׁ,

אֵלֶּה אֵלֶּה צִפֳּרֵי הָרַעַ הֶעֱלוּ עוֹלָם עַל מוֹקֵד!


ת"ש